עשר השנים הראשונות — משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח-תרפ"ח

עמוד:482

ניצני שלום מלים ולחן ו יצחק אליהו נבון יצמח שלום רב מאךצי , נוה שלם עיר חק ? ךתי , חק ומשפט יבנו פךצי , יודו כל עמים חן ךתי . נביא מרודים לנחלה אךצה אבות בין רב אחים . ונפוצים _קזבגולה , שימם נא יה במבטחים . אל ישא גוי אל גוי ידו , לטוב ולדעת יתחרו ! יהגו אמת _והגידו , צדקת עמי חיש יכירו . התקווה טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים הסתיים בשירת 'התקווה , ' וכך גם כל יתר החגיגות , הנשפים והטקסים . סוף סוף אפשר היה לשיר בארץ ישראל באופן חופשי את ההמנון הלא רשמי , שנקרא אז 'המזמור הלאומי , ' בלי חשש מפני מאסר ובלי צנזורה . רק שלוש שנים קודם לכן נעצר אברהם משה לונץ , חוקר ארץ ישראל הירושלמי , על שום שהדפיס את השיר 'התקווה' בשירון 'כינור ציון . ' תשע שעות רצופות נחקר לונץ על ידי בלשים תורכיים והואשם בהסתה לאומית . לפני החוקר עמד הנוסח המלא של 'התקווה' מתורגם לתורכית , ולונץ נדרש להשיב על שאלות כגון : מה יש לכם היהודים שם בלבב פנימה , ומדוע נפש היהודי הומיה , ומהי בדיוק התקווה שעוד לא אבדה . המתורגמנית הייתה רחל ינאית . הסבריו של לונץ לא שכנעו את החוקרים . הוטל עליו קנס כספי , בית הדפוס שלו נסגר וכל עותקי השירון הוחרמו . גם בתקופת המנדט , כשנפתח שירות השידור , אסור היה להשמיע בו את 'התקווה . ' אמנם היו עורכי תכניות שהתחכמו וניגנו במקומו את הנושא המפורסם מתוך המולדבה ' ) וולטבה ( ' של סמטנה בשל הדמיון בלחן ; אך גם את הפתח הזה סגרו הרשויות , אף כי לא זו הייתה מנגינת המקור של לחן 'התקווה . ' בל נשכח שהמושל הבריטי הראשון של ירושלים , רונלד סטורס , טען ש'התקווה' הוא ההמנון היפה ביותר בעולם אחרי המנונן של אוסטריה ורוסיה , והביע תקווה שיימצא המעבד המתאים שיידע להעניק לו הרמוניות של כיסופים . ' התקווה' הוא שיר על ציון וירושלים . בחמישה מתוך עשרת הבתים של השיר המקורי ' תקוותנו , ' נזכרת העיר ירושלים . שבעים ושבע תכניות כאלה לא יספיקו לנו כדי לגולל את הסיפור המלא והמרתק של ההמנון הלאומי שלנו , מקור המלים ונסיבות חיבורן והשתנותן , מקור הלחן וגלגוליו , כיצד היה להמנון ומי היו מתחריו לאורך מאה ועשרים השנים האחרונות .

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר