עשר השנים הראשונות — משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח-תרפ"ח

עמוד:478

תקוות ישראל כיבוש ירושלים התרחש ביום הראשון של חנוכה תרע"ח . בכל בתי הספר וגני הילדים דיברו על נס חנוכה שני . האנגלים היו החשמונאים ואלנבי היה יהודה המכבי . שמו של אלנבי הוסב לעברית : אל נביא . אליעזר בן יהודה הציע שמכאן ואילך יודלק כל שנה , ביום הראשון של חנוכה , נר נוסף לכבוד שחרור ירושלים . התשעה בדצמבר , יום כיבוש העיר , הוכרז בשבתון בארץ והפך ליום חג . כל משרדי השלטון הבריטי שבתו ביום הזה , ועם ישראל חגג בו מדי שנה , לפחות עד סוף שנות העשרים , חג חדש שנקרא 'יום הגאולה . ' ילדים שנולדו באותה שנה נקראו בשם יגאל , וילדות — גאולה . יגאל אלון ויגאל מוסינזון הם רק שניים מפורסמים מתוך רבים אחרים שנולדו באותה שנה ונקראו בשם זה . המחלוקת הייתה בשאלה מה נכון יותר : יגאל או יגאל . האקטיביסטים העדיפן יגאל . פולה ודוד בךגוריון קראו לבתם שנולדה באותה שנה גאולה . לוחות שנה שיצאו לאור בירושלים נקראו 'לוח הגאולה' וכללו שירי גאולה . הוקמה אז 'קרן הגאולה . ' רחובות בערי הארץ נקראו על שם אלנבי , בלפור , הגדוד העברי וכמובן גאולה . בבתי הספר ובגני הילדים נערכו שנה אחר שנה טקסים לכבוד 'יום הגאולה , ' וכן גם בבית העם בירושלים . במרכז המופעים עמדו שירי הגאולה החדשים שהחלו לראות אור בזה אחר זה . הנה עוד אחד מהם , 'תקוות ישראל , ' שכתב ועיבד לוין קיפניס בעקבות שיר עממי ביידיש : שיר אקרוסטיכוני _, כלומר בנוי לפי סדר אלף בית : בית ראשון 'יבוא אדיר ויגאלנר , בית שני 'יבוא ברוך ויגאלנו , ' ואחר כך גדול , דגול , הדור וכוי , כמו בשירי סיום ההגדה של פסח . תקוות ישראל מלים : לוין קיפניס לחן : יהודי עממי יבוא אדיר ויגאלנו , יבוא אליהו ויבשרנו ומה יבשר לנו ? כי _^ בוא משיח צלקנו . אללי ! מתי יבואה ? הסו י בוא יבואה ! עד אנא , עד מתי . במהרה בימינו , ומה יהיה אזי ? יום גילה , יום רנה , יום לצה , יום חלוה גילה , רנה , ל צה , חלוה , הללויה ! עורה ישראל רק עם כיבוש ירושלים בתשעה בדצמבר נודע לתושבי ירושלים לראשונה שחמישה שבועות קודם לכן , בשניים בנובמבר , התפרסמה הצהרת בלפור שבה הודיעה ממשלת בריטניה באמצעות שר החוץ שלה , ארתור ג'ימס בלפור , שהיא רואה בעין יפה הקמת בית

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר