|
|
עמוד:463
השלמה קיימת בביצוע מוקלט . כמו כן יש לנו עדות בטוחה על שיר אבל שחיבר למותו של מאיר דיזינגוף . על רישום היצירות בתווים מוזיקליים הרישום בדפים הבודדים בחלקו הגדול רשלני , חלקו כתוב בעיפרון וחלקו בעט . נראה כי במרבית המקרים הרישום נעשה בחפזה , כנראה עקב לחץ זמן והאילוץ להספיק לכתוב את תפקידי הכלים לאירוע או לקונצרט קרוב . בתוך _כ 158 היצירות הרשומות ברובן בכתב ידו של המחבר יש כתשעה שירים הרשומים ברצף בעט שחור _על ידי אדם אחר . אלה רשומים בכתב יד נקי ומסודר עם התמליל תחת התווים , בצירוף תיארוך היצירה וציון שהשיר פרי יצירת המלחין . אותו כתב יד מצוי גם במקומות נוספים באוסף . כתב יד זה שונה מאוד מזה של המלחין : הוא רהוט , נקי ומסודר , ללא מחיקות המאפיינות חלק גדול מן היצירות האחרות . ודאי שרושם היצירות היה בקיא הן במלאכת רישום תווים והן בשפה העברית , והיה מיומן ברישום של תמליל תחת התווים . השוואה בין כתב יד זה לבין כתב ידו של המלחין וניסיונותיו לרשום את התמליל תחת התווים באותם שירים המופיעים בחלקו האחרון של הכרך , מצביעה בבירור על ההבדל . ייתכן שיצירות אלה הוכנו לצורך הדפסת שירי המלחין או למטרה אחרת . השוואת כתב יד זה לכתב היד שבכרך הראשון והשני מראה זהות מוחלטת בין השניים . כפי שראינו נכללה הדפסת שירי אהרון בין מטרות האגודה שהוקמה למענו . במכתב מאוחר משנת 1952 כתב לו דוד אבישר , אחד ממיטיביו ומיוזמי הקמת האגודה : 'קיבלתי בזמן האחרון כמה חוברות שירים ומנגינות מאת מחברים שונים ( ביניהם ניסן כהן מלמד ) וקנאתי לך . קנאתי ואמרתי : מדוע זה אינו מוציא עזרא איזה ספר מנגינות ? הן בידך חומר רב ומעניין ויצירותיך נהדרות ! ומדוע לא תופיע בקהל ? לכן ידידי שנס מותניך ורכז את יצירותיך ' ... אכן , רק חמישה שירים שלו הופיעו בקבצים שונים . גם אני תהיתי בריאיון שערכתי עמו מדוע לא דאג לפרסם את יצירותיו . הוא ענה לי : 'שירים יפים יש לי הציעו לי לפרסם ; אותם בדפוס . הם יקחו ממני הכול , ואני לא הסכמתי . ' חבל מאוד , אמרתי . 'חבל , הוא הוסיף , אבל אני רוצה לחיות גם כן . ' 'אני גם בן אדם , מה זה , איך אעבוד בחינם ' ? נושא מעניין אחר הבולט לעין בהשוואת היצירות הרשומות בדפים הבודדים לעומת אלה הרשומות בכרך הוא הסולמות שהיצירות כתובות בהם . לא זאת בלבד שרבות מן היצירות כתובות בסולמות שונים , אלא שבהשוואה בין כפולות של אותן יצירות המופיעות בדפים הבודדים אפשר לגלות תופעה דומה . נושא הסולמות אינו נוגע לעניין הסידור בלבד אלא מעלה גם שאלה מוזיקלית טהורה : האם השוני בסולמות ובסימני ההיתק בין הכלים השונים המשתתפים בביצוע אותה יצירה קשור לכוונת המלחין ליצור פרטיטורה שבה מרווחי הקוורטות והקווינטות המקבילים הקיימים בין הכלים המלווים ייצרו מרקם אקורדי המבוסס על מרווחים מקבילים אלה ? ואולי קיימת כאן סיבה אחרת ? 17 ראו : זכרון לראשונים , שירים ולחנים מאת עזרא אהרון , שתי קלטות בעריכת עזרא ברנע . ירושלים : מכון רננות , המכון למוסיקה יהודית , תשנ"ז .
|
|