|
|
עמוד:452
קווים לדמותו של עזרא אהרון עזרא אהרון נולד בבגדד ב , 1903 השתקע בירושלים ב 1934 ונפטר בה בשיבה טובה ב . 1995 כבר בצעירותו נמשך למוזיקה ולמד אצל מורים תורכים ידועים ( בזמנים הללו נהנתה האמנות המוזיקלית כאימפריה העות'מאנית מיוקרה רבה . ( הוא התבלט עד מהרה בכישרונו המוזיקלי הרב גוני וגילם בהמשך הקריירה שלו את האידאל המקובל של מוזיקאי אינטגרלי ומושלם על פי אמות המידה של המוזיקה האמנותית בעולם האסלאם . הוא היה מלחין , משורר וזמר וניגן בכלים אחדים , בייחוד בעוד שנגינתו הוירטואוזית בו זיכתה אותו בכינוי העוואד ( המאסטרו של העוד . ( בעיר הולדתו בגדד נחשב למוזיקאי מוביל , והיה מקורב לשליטים ונערץ עליהם . היצירות הערביות שהלחין באותן שנים נתפרסמו ברבים והוקלטו בחלקן הגדול על ידי חברות תקליטים אירופיות מפורסמות . חברות אלה נהגו לבוא מדי שנה בשנה לבגדד והקליטו בהזדמנות זו מיצירותיו . הוא גם שימש במשך שבע שנים מנהל מוזיקלי של חברת / _0106 ץ _\ 1418 1 _^ _13 $£ _61 . חברת י מ 0 ו 1 ק _861 < _13 _ הזמינה אותו למסע הקלטות בברלין יחד עם עמיתו המוסלמי הזמר הנודע מוחמד אלקובנג'י , שגם נתלווה ללהקתו במשלחת לקונגרס קהיר ( ראו הלן . ( עזרא אהרון , שהיה בין מחדשי פניה של המוזיקה העירקית במאה העשרים , הוזמן להלחין את מרש ההכתרה של הנסיך העיראקי פייסל . כאן המקום להזכיר שעזרא אהרון , או עזורי אפנדי , על הישגיו האמנותיים בסביבתו הלא יהודית אשר היו מרשימים בכל קנה מידה , אינו מקרה בודד בעולם היהודי בארצות האסלאם . מבלי להמעיט כהוא זה מחשיבותו ומתרומתו הסגולית של אהרון , ראוי לזכור שתופעת השתתפותם והצטיינותם של מלחינים , מבצעים , בוני כלים ואמרגנים יהודים בפעילות המוזיקלית הענפה של סביבתם מהווה פרק מפואר בתחום היצירה המוזיקלית של יהודי אסיה ואפריקה . מדובר בעיקר במוזיקה המתוחכמת או האמנותית ובמקומות פריחתה הראשיים — המרכזים העירוניים החשובים בעיראק , סוריה , תורכיה , פרס , מרכז אסיה , מצרים , אלג'ריה , טוניסיה ומרוקו . מאפיין מעניין הראוי לציון ביחס לאמנים יהודים שהתבלטו בכישרונם בכל המרכזים החשובים , הוא מעורבותם המוחשית הן בטיפוח הסגנונות הקלאסיים ושימורם והן בתהליך פיתוחן וגיבושן של המגמות החדשניות . אמן אחד שילב לעתים יכולת להתבטא בהצלחה בסגנונות שני הזרמים . חשיבותה המיוחדת של התופעה נעוצה לא רק בעצם קיומם של מוזיקאים יהודים במספר רב ובמקומות רבים , אלא בהשתייכותם לקהילת המוזיקאים של ארצותיהם במעמד שווה , באחווה המקצועית ששררה ביניהם ובאינטראקציה בין המורשת היהודית לבין המורשת הכללית של הסביבה . בבגדד עצמה פעלה קבוצה של נגנים יהודים מעולים במסגרת להקת ד , י ; 11 _§ 1 3 _^ / 1 _^{/ ו 1 . _0 בשם זה נקרא אנסמבל קמרי של מוזיקאים מומחים לביצוע הסוגה הערבית הקלאסית המכונה מקאם עיראקי . סוגה יוקרתית זו היא יצירה מחזורית מורכבת של קטעי שירה ונגינה המסודרים לפי סדר נתון , ושורה של רכיבי ביצוע הכוללים עיטורים , הברות ללא משמעות מוגדרת והפקות קוליות מיוחדות המאפיינים את המקאם שבו מבוצעת היצירה . הלהקה כוללת זמר ראשי מיומן היטב שנקרא קארי אלמקאם , המבצע את שירי המקאם הכתובים בערבית קלאסית ; זמר משני הנקרא בסתג'י המבצע שירים קלים בשפה העממית , וארבעה נגנים המלווים את השירה בג'וזה ( כלי קשת שגוף התהודה שלו עשוי מחצי
|
|