|
|
עמוד:440
חברת הנגינה עודדה גם את פעילותה של אגודת המדריגל הירושלמית ; אולם זו האחרונה התקיימה תקופה קצרה בלבד וב 1930 נפסקה פעילותה . כמו כן הצטרפו לקונצרטים של החברה נשפנים מתזמורת המשטרה , שאפשרו ביצוע יצירות קמריות לכלי מיתר ונשיפה . המאורעות בקיץ 1929 גרמו להפסקת הפעילות התרבותית בארץ כולה לשבועות רבים , ובירושלים הייתה זו חברת הנגינה שיזמה את חידוש הפעילות הקונצרטית בנובמבר . למרות המצב הייתה העונה בכללותה מוצלחת . הנציב העליון החדש , סר ג'והן צ'נסלור , נבחר כנשיא החברה . מספר החברים הגיע ל , 183 ועלה עד ל 250 ב . 1930 חברת הנגינה חרגה לעתים מן המסגרת האינטימית של קונצרטים קמריים . ב 15 באפריל 1930 ארגנה 'חגיגה מוזיקלית גדולה' באמפיתאטרון בהר הצופים , שבה אירחה ארבע מקהלות של 'המוסד להפצת מוזיקה בעם' בניהול פרופ' דוד שור בתכנית של מוזיקה רומנטית ועברית , שכללה יצירות בך ומנדלסון בצד שירים של יואל אנגל , החוקר החשוב של מוזיקה יהודית , שהלך לעולמו ב . 1927 הדוח השנתי של החברה לשנת 1933-1932 הציג את מבנה החברה . הנשיא היה הנציב העליון , וסגניו היו פרופ' נורמן בנטוויץ , ' קולונל קיש , ד"ר י' סטרטהרן , ד"ר מנציני , וד"ר ה' רגבי . הוועד הפועל בראשות מ"א ינג , אשר עזב את הארץ בתום העונה לאחר שמונה לכהונת מושל ברבדוס , מנה עשרה חברים . הרשימה הארוכה של החברים כללה את המשפחות הירושלמיות הוותיקות כגון חכמשווילי , ולירו וקוקיה ; דמויות מרכזיות בחיי התרבות של ירושלים כמו הרופאה המהוללת ד"ר הלנה כגן , ד"ר מאגנס ממייסדי האוניברסיטה העברית בירושלים , בריטים רבים , וכן ארגונים ערביים כגון בתי הספר של הקווייקרים לבנים ולבנות ברמאללה . הסדרה המגוונת של אותה עונה כללה עשרה קונצרטים : קונצרט של תזמורת מיתרים עם הפסנתרן פרופ' דוד שור ; רסיטל לפסנתר של פרנסואה לאנג ; רסיטל לצ'מבלו של אליס אהלר ; ארבע תכניות של הרביעייה ; תכנית מעורבת לשירה , פסנתר , וכינור של נדיה אטינגון רייכרט , שלמה גרטר וטוני האוזר ; רסיטל לשירה של קרל סלומון ( לימים קראל שלמון , ( ותכנית של שירי עם בביצוע מדלין גריי . המאזן הצביע על יתרה זעירה של ליש"ט אחת בלבד , אולם הוועד הפועל העיר כי עשרה קונצרטים היו 'משא כבד מדי על הכנסותיה של החברה , ' והם לא אפשרו להקים קרן שמורה כפי שתוכנן תחילה . אירוע בעל צביון מיוחד היה קונצרט 'רוקוקו' שארגנה חברת ' עזרת נשים' בהשתתפות נשים בלבד - האחיות מרג'רי ותלמה , לוסיל בארצי , הוויולנית ז'ניה שמרצלר והזמרת הויזנר — כולן לבושות 'בתלבושות בנות אותה התקופה שאת המוזיקה שלה והמחולות צריכות היו למסור — ובזה ביטאו בבירור מרובה את השיתוף ההדדי הקיים בין המוזיקה ובין הציור והרקוד . ' ב 932 ו עלה ארצה הכנר ההונגרי אמיל האוזר , מייסדה של רביעית בודפשט . חברת הנגינה הזמינה את האוזר מיד לתפקיד הכנר הראשון של הרביעייה . בצד הרפרטואר 22 הארץ , 4 במרס 23 . 1932 רביעית בודפשט המקורית נוסדה ב . 1917 שניים מחבריה — הכנר הראשון אמיל האוזר והצילן הארי זון — עלו ארצה . רביעית בודפשט שינתה אז לחלוטין את הרכבה והחל ב 1936 היו כל ארבעת חבריה רוסים ; אולם שמה המקורי נשמר בכל שנות קיומה .
|
|