|
|
עמוד:439
שלה הזמינה החברה את הפסנתרן האורח אשכנזי מהקונסרבטוריון בקהיר . כאשר נוצר מרווח זמן ארוך מדי בין הקונצרט השני והשלישי , יזמה האגודה קונצרט חובבים בביתה הפרטי המרווח של גברת גטלינג . פעילותה האינטנסיבית של החברה בכלל ושל הרביעייה בפרט הייתה העתק מוצלח של מודל חיי המוזיקה באירופה המערבית והמרכזית אל החברה הירושלמית הקוסמופוליטית . בעונה השלישית ערכה החברה שבעה קונצרטים לחבריה , ומספרם עלה לתשעה בעונה הרביעית . מרבית הקונצרטים זכו לקהל רב , ולאחר ניסיונות באולמות שונים , לרבות אולמות בתי ספר , בחרה החברה באולם קלבר , שאמנם 'היה חסר יופי ונוחיות , אולם היה גדול דיו לכל החברים . ' אך גם לאחר מכן הוסיפה החברה להעביר את הופעותיה מאולם לאולם , ביניהם אולם בית הספר אוולינה דה רוטשילד ואולם הקרדינל פרארי . לעתים קרובות זכו הקונצרטים בחסותם של הנכבדים הבריטים , במיוחד מושל ירושלים סר רונלד סטורס והנציב העליון לורד פלומר . ב 1928 מנתה החברה 183 חברים , ודמי החבר כיסו את כל הוצאותיה . ההכנסה מן הכרטיסים הותירה בידי החברה יתרה של 100 ליש"ט , ששימשה לרכישת פסנתר ולמלגה לבית הספר למוזיקה . החברה ארגנה גם קונצרטים לילדים ואירועים רבים אחרים . מלבד ההופעות הסדירות של רביעיית המיתרים שהיו עמוד השדרה של החברה , הקימו מרג'רי ותלמה שלישיה שבה הופיעו טובי הפסנתרנים בארץ , ביניהם סידני סיל ולוסיל בארצי . אל המוזיקאים הירושלמים הצטרפו לעתים קרובות אמנים אורחים , ביניהם בלטו ב 1921 הזמרים פרידמן לבוב שהופיע בקונצרטים אחדים של שירי עם יהודיים ממזרח אירופה , ויהודה הר מלח בביצוע שירי עם אירופיים ואריות מאופרות . החברה יזמה גם הופעות של סולנים בעלי שם עולמי , כמו הפסנתרים ליאופולד גודובסקי שהופיע בהצלחה עצומה באולם 'ציון' ב , 1925 אמיל פון זאואר שהופיע בעונות 1929 _ו , 1930 ואלפרד קורטו שהגיע לארץ ב . 1930 לביקורים אלה הייתה חשיבות רבה בגיבוש קהל אנין טעם ובמניעת הסכנה של שקיעה לרמה פרובינציאלית . על כך נוספו מופעים תכופים של וירטואוזים בין לאומיים , רובם יהודים , שהוזמנו על ידי אמרגנים תל אביביים . רושם עז הטביע ביקורו הראשון של ישה חפץ ( 1987-1901 ) ב , 1926 שנה לאחר שקיבל אזרחות אמריקנית . הקהל מילא את אולם 'ציון' מפה לפה והאזין בדממה מוחלטת לנגינתו של הכנר הצעיר , שהמבקרים תיארוה כ'מושלמת . ' חפץ הקדיש את ההכנסות מהופעותיו בארץ לקרן לקידום החינוך המוזיקלי ולבניית אולם קונצרטים ( שהוקם בסופו של דבר בתל אביב . ( במטרה להרחיב את קהל הקונצרטים יזמה החברה 'קונצרטים עממיים . ' הראשון שבהם היה רסיטל לכינור ופסנתר של מרג'רי בנטוויץ' ואריה אבילאה שכלל יצירות בטהובן , שומאן , שוסון וסזר פרנק — ומכאן שהתכנית הייתה 'עממית' רק מבחינת מחירי הכרטיסים . ברוח זו יזמה החברה בראשית שנת 1931 סדרה של 'קונצרטים עממיים במוצאי שבתות באולם בית הספר טרה סאנטה . ' במודעה הגדולה ציינה החברה כי 'המחסור בצורה קבועה של שעשועים בירושלים לבד מראינוע מאמץ את מסדרי הקונצרטים העממיים במוצאי שבתות להתחיל בסדור שורת קונצרטים קלאסיים עממיים בכל מוצאי שבת , שהוא הלילה הנעים ביותר לקהל מכל לילות השבוע . ' _£ 1 1925 21 ל 1 וח _16 ק 7111 _^ 111 x 11111- 81 ( 1111111 . 30 5 _£
|
|