|
|
עמוד:413
מחצית שנות העשרים . ב , 1959 בקטלוג תערוכת רישומי טיכו ב'בית נכות בצלאל / תיארה אלישבע כהן את יחסה של הרשמת אל נוף ההרים הירושלמי במילים . 'פעילות ותנועה אינן קיימות לגביה . הנוף קיים , סטטי ומרוחק , כאילו לא נגעה בו מעולם יד אדם . ' פגישה בין אדם לאל אדם _, בין הזמני לאל זמני , בין האינטימי למרוחק עד תום . מכיוון שונה כלשהו הדגיש פיליפ הנדי ( איש המוזאון הבריטי , ( במבוא שכתב לתערוכת אנה טיכו במוזאון ישראל , ( 1973 ) דווקא את ממד הזמן הגלום בהרי יהודה : אנה טיכו גילתה ואוהבת מעל לכול את מלאכת החיטוב האיתנה של הזמן בגבעות נוף יהודה ובעמקיו ; את מדרגי האבן והבתים שאינם נראים צעירים משיפולי ההרים שאליהם הם נצמדים . דמותו , דמות הנוף הקדום ביותר בעולם , היסטוריה חזותית של סחף נצחי , של עירום אנושי ועזובה . קשיותו של החומר והמרחבים גדולי הממדים , יש בהם כדי להטיל מורא על כל אמן שהוא . ובכן הסטטי והמרוחק , שהוא גם האל אנושי , הוא זה שנחרט ונטבעו בו אותות הזמן ; דואליות של הקדום ( הראשוני , הטרום זמני ) ושל כתיבת הזמן . במבוא לאלבום 'תריסר פקסימיליות של אנה טיכו , ' שראה אור בווינה ערב מלחמת העולם השנייה , ציין מקס _אייזלר את בדידות ההר שבחרה בו אנה טיכו , אשת החברה . הוא הדגיש את ממד הזמן הקדום המיוצג בנופים , את המורפולוגיה הוולקנית של האדמה ואת אותות האקלים הקשה . טיכו , טען אייזלר , מייצגת את הזמן החורט סימניו בנוף והיא מטביעה בו את תוגתה . היא קולטת ברישומיה את רוח המקום 1 הנשמה הנאבקת בתוככי הנוף הירושלמי ומבקשת לנסוק מן החייתי אל האלוהי . הנוף כגורל אדם : 'הכל כאן לא ממשי ותהומי , ' ו'באורח מוזר , _האמנית חשה בנוח עם הזוועתי , המרגש והנשגב שבעולם הסובב אותה . ' עדיין הדי האקספרסיוניזם הגרמני . שנים מאוחר יותר , ב , 1976 תיאר יונה פישר את מגעה של אנה טיכו עם הרי יהודה ונושאים נוספים כ'מסעי התבודדות אל תוך הטבע , של התייחדות עם אתרים ואנשים שאותות הזמן טבעו בהם חותם של נצח . שום שינוי מהותי לא יחול יותר בצורתו הנישאה של הר , במבטו הקפוא של ישיש . ' מה עושה _הרקזמת לפרדוקס זה של זמן אל זמני , של כתיבת זמן הרושמת את הקדום ואת הנצחי ? היא מטביעה בו חיים , היא כותבת אותו , מטילה בו סימנים המסמנים ... ' מקצבים , התרחשויות חולפות בגופו של הנוף . נוכחות נסתרת זו היא המשווה לדמותו של הנוף חסר הגיל את ''מהימנותו . ' ... " קשה להימנע מהקשרים היידגריאניים של 'הוויה וזמן' : ( 1927 ) ההוויה היא הזמן , ההתהוות המתמדת 15 ללא מספרי עמודים . 16 ללא מספרי עמודים . 1 7 אנה טיכו , 12 גליונות פקסימיליות , על פי רישומיה של אנה טיכו ; הקדמה מאת מכס איסלר [ כך , [ וינה . [ 1937 ] החוברת תלת לשונית : עברית . גרמנית ואנגלית . 18 חרף כל שורשיה של אנה טיכו ברישום קלסי ( דירר , בעיקר , ( שחוותה במוזאון 'אלברטינה' בווינה טרם עלייתה ארצה , היא חשה בתקופות המוקדמות של יצירתה בארץ ישראל זיקה עזה לקוקושקה ולאגון שילה . 19 אנה טיכו , 'מתווים , ' בעריכת יונה פישר , ירושלים , 1976 ללא מספרי עמודים . 20 שם .
|
|