|
|
עמוד:410
של שדות החיטה רחוקים ביותר מהישימון העוטף את עיר הקודש . אף על פי כן , בחיפוש אחר הקשר בין פרובאנס לבין מדבר יהודה , נתפסת העין לשורות שכתב פרידריך ניטשה ב'זה האיש : ' ... כולם כאחד מצטיינים באווירם הצח והיבש : פאריז , הפרובאנס , פלורנץ , ירושלים , אתונה - שמות אלה מעידים על משהו ; תנאי מוקדם לגאון : אוויר יבש , שמים זכים — משמע , חילוף חומרים מהיר , האפשרות להחזיר לעצמך שוב ושוב כמויות כוח רבות , רבות לאין ספור . אנו זוכרים את הסגידה הניטשיאנית להר . זרתוסטרא עולה ויורד מן ההר ; ההר מומלץ כמקום התבודדותו של הפילוסוף , של היחיד הפורש אל האסקטיות ואל הרוח . כאן — ' אוויר טוב , זך , בהיר , חפשי , יבש כאוויר פסגות , בו כל בעל חיים נעשה רוחני יותר , כנפיים צומחות לו .... מדבר זה , שזה עתה דיברתי בו ואשר אליו נמלטים הרוחות החזקים הנוטים אלי חופש , ובו הם מתבודדים ' ... דומה שהרי יהודה אינם בבואת ההר של 'הנשגב' הקאנטי , ובהתאם גם לא ההר של ' הנשגב' השילרי ( ב'וילהלם טל' קראנו : 'קול נהם ורעם בהרים / ... עז לב יכין צעדו / על פני ערבות קרח , / מקום אביב לא ינווה / ולא יציץ שם פרח ;( ' ואף לא ההר של שלגים , יער וצוקי מרום של הצייר הגרמני קספר דוד פרידריך , לא פסגות שמימיות של מוות ותחייה ; לא כל אלה , אלא השיפוע המתון , המדרון המונוטוני של ההר המדברי . ועם כל זאת , הרקע התרבותי של הרומנטיקה הגרמנית בנושא שירת ההר קשור גם קשור לענייננו . למרות שהרי יהודה חפים מכל ארוס של ההר הרומנטי הגרמני , ובשורתם האחת היא מוות , הציירים המגיעים לכאן מגרמניה יכולים לשאת הנה מהרומנטיקה הגרמנית את מוטיב ההר כמוטיב של כיסופים אל הלא מושג . בשירו _מ 1816 של גאורג פיליפ שמיט פון לובק , 'הנודד , ' קראנו : 'מן ההרים באתי הלום , / מהביל הגיא , הים יהום . / אלך מחריש , לבי נוגה , / שואל קובל הקול : איה ? / תמיד : איה ? / השמש כאן כל כך קרה , / חיים זקנו , ניצה נשרה , / כל הדברים נבוב צלילם , / אני נוכרי במלוא עולם . / איך , ארץ אהבתי ? / נכזבת הזויה בכדי ' ! ההר אכן הוא מחוזו של הנודד . ההר כמושא _לצער עולם ולאניגמטיות , לתחושת זרות קיומית , לכיסופים ולזיקה הרמונית המנועה לעד . זהו השלב שבו אנו באים אל ספרייתה של אנה טיכו ב'בית טיכו , ' בתקווה למצוא בה מפתחות ספרותיים מדויקים יותר לתגליתה הגדולה את נופי הרי יהודה . בינות לספרי השירה הרומנטית הגרמנית הרבים שבספרייתה בולטת לעינינו הפואמה 'הריץ' ( ח _61 ו _- _£ 1 ז _£ ס ) 4 פרידריך ניטשה , שקיעת האלילים ( תרגום : ישראל אלדד , ( תל אביב , 1978 עמי 5 . 165 פרידריך ניטשה , לגינאלוגיה של המוסר ( תרגום : ישראל אלדד , ( תל אביב , 1967 עמי 6 . 315-314 פרידריך שילר , וילהלם טל ( תרגום : ח"נ ביאליק , ( תל אביב , ( 1963 ) 1923 עמי יב . 7 ראו לדוגמה את פרשו של היינה 'רוכב _בגיא הרים , / יגון בצעדיו , שואל : / אל חיק אהובתי אבוא / או לקבר האפל ; ' ? גם על הצוק המשקיף על עמק הריין יושבת כזכור לורליי של היינה , שמטביעה ביופייה את המלחים . בשיר נוסף של היינה , אורן על הר קפוא ושמם אורב לתמרה רחוקה . ראו : היינריך היינה , כתבים נבחרים , א : שירה ( תרגום : שלמה טנאי , ( תל אביב 8 . 1977 עדה ברודסקי ( עורכת , ( הליד הגרמני ממוצרט עד מאהלר , תל אביב , 1989 עמי . 136
|
|