|
|
עמוד:398
ששת הימים . משנת 1949 אני ירושלמי . אך עיר ילדותי הייתה תל אביב ואני אחוז בשתיהן . אין לך שתי ערים כה קרובות זו לזו וכה רחוקות זו מזו . אלתרמן היה משוררה המובהק של תל אביב . הוא מעיד על עצמו : 'ויהי היום ואני מהלך לתומי / ואוהב את העיר תל אביב . זה מומי . ' ירושלים כמעט שאינה נזכרת ביצירתו הססגונית . גם בספר 'שירי עיר היונה' שהם בגדר סאגה של לידת ממלכה לאחר שואת יהודי אירופה . השירים האלה עוסקים ברובם במלחמת העצמאות . ירושלים אינה נזכרת בספר הזה . העיר הנצורה , הרעבה והצמאה והמופגזת , רבת הקרבנות אינה תופסת בו מקום . גבול הגזרה במזרח הוא עמק _איילון , שבו התחולל ליד לטרון הקרב שבו נפלו גם אנשי הגח"ל , ניצולי השואה . לטרון נתפסה כמזבח שעליו הוקרבו העולים החדשים האלה , האחרונים ממשפחות . הוא כותב שם : 'אך על זה העפר שכאש הוא / לא כף רגל נציג יחפה . ' שיר כמזכרת עוון : 'קמוטי בגדים , בהולי עיניים , גוש נבעת / אשר בארץ לא מורשת לו ושם / ואדמתה , שלא הרתה אותם ללדת / מן הברזל ומן האש לא תשמרם . ' לאחר שנים נפגשנו בירושלים נתן אלתרמן ומנחם דורמן ואני המארח אותם . הבאתי אותם לקצה רחוב יפו המסתיים בעמדות הלגיון הערבי על החומה ובשטח ההפקר המלא הריסות . לאור הירח העולה הזדקרה על האופק מצודת פזאל , היא מגדל דוד . אמר אלתרמן : ' מכאן עד שנחאי זו אסיה . מפה עד רחוב הירקון , על שפת הים , זו ישראל . ' לאחר מלחמת ששת הימים חל שינוי משמעותי בתפיסת המשורר והוא מקים את ' התנועה למען ארץ ישראל השלמה . ' ובמלחמה הזאת , לאחר 19 שנים , אוחדה ירושלים השסועה . השתתפתי כמ"פ בגדוד מילואים בקרב הזה , שלא יסוף מזכרוני . זכיתי לבקר עם מפקדי המחלקות בפלוגתנו בהר הבית שנכבש בידי הצנחנים . כל זמניה של העיר הזאת כמו חברו בבת אחת למעמד ההוא המשנה את ההיסטוריה . סיפרו שבן גוריון , מנהיג דגול בדימוס , התנגד לכיבוש העיר העתיקה , המליץ רק להקיף אותה כקלף במשא ומתן . אך הדברים התנהלו אחרת עד אשר נשמע ברשת הקשר קולו של של המח"ט מוטה גור : 'הר הבית בידינו . ' ! כוחות צה"ל חנו על הירדן , במרומי החרמון , במפרץ שלמה . אך המלחמה שאיחדה את ארץ ישראל קרעה את עם ישראל במחלוקת קשה מנשוא הנמשכת גם היום . כבר ציינתי לא פעם שבירושלים חוברים זה לזה כל הניגודים האפשריים . לכן סוף הקרב שנסתיים בתקיעת שופר ליד הכותל סימן את המשך המלחמה . ישראלים וערבים . יהודים , נוצרים ומוסלמים . הכותל המערבי , המסגדים שמעליו ולא הרחק כנסיית הקבר . עיר ימים רבים . היא נזכרת בפעם הראשונה בכתבים מצריים באלף ה 5 לפני הספירה . תל אביב הייתה בת 14 שנים בסך הכל כאשר נולדתי בה ברחוב נחלת בנימין . אני אומר שנית : שתי ערים כה קרובות וכה רחוקות וכה שונות זו מזו . ירושלים , עיר על גבול המדבר . עיר הרים קשה , אבנית ומסולעת , האוצרת את דברי הימים . גם ירושלים המערבית , הישראלית , ביטאה את כל המתחים בחברה הישראלית — חרדים ודתיים וחילוניים , כל עדות ישראל . רחביה ומאה שערים . עיר שכונות המקדשת את ההבדלים . עיר שהזיכרון מעיק על יומיומה . ואני שייך לשתיהן , לתל אביב עיר מולדתי ולירושלים עיר מגורי מאז , 1949 שבה נולדו שלוש בנותי . כן , תל אביב היא אחרת מאד וכבר ציינו פה אבנר הולצמן ונורית גוברין את מלחמת הערים בספרות העברית . מול העיר ההררית והקשוחה והרצינית , עיר החוף החילונית , הדמוקרטית , הנהנתנית . עיר ללא סינדרום ירושלים , ללא טירוף משיחי . הכל חוזר על עצמו
|
|