|
|
עמוד:384
יודעים מה יעשו . ' זו עיר רבת דתות . לאומים ועדות , שהרבסט אמנם חי בתוכם ומודע לקיומם , אך רק בקושי הוא יכול להביא עצמו לכדי התעניינות אמיתית בהם . תושבי העיר המוסלמים והנוצרים רחוקים מלבו , וכמוהם החיילים והפקידים הבריטים . גם היהודים בני עדות המזרח מעוררים בו בדרך כלל עניין מוגבל . כאשר הוא פותח בשיחה עם אחד מהם המצחצח את נעליו ברחוב הוא עושה זאת , על פי הודאתו , רק כדי לבחון את עצמו אם הוא מסוגל להסיח את לבו מן המחשבות על שירה המטרידות אותו . לעומת זאת הוא מוטרד ומדוכא ממאורעות הדמים המתגברים , ומרבה להצטער שעל אף גידולה והתרחבותה של ירושלים בבתים ובשכונות , מצטמצם והולך המרחב שיהודי יכול להלך בו בלא לחשוש לחייו . מיגוון העמדות הפוליטיות ביישוב משתקף בזעיר אנפץ בתוך משפחתו של הרבסט . הוא עצמו חבר ברית שלום , בתו הבכירה זהרה חברת קיבוץ בעמק יזרעאל ובתו השנייה תמרה נוטלת חלק פעיל בפעולות המרי המתגבשות של ארגוני הימין הפורשים . הקורא ב'שירה' מקבל , אפוא , תמונה פנורמית של המציאות הירושלמית המנומרת על מאפייניה האורבניים , מיגזריה האנושיים ומתחיה החברתיים והפוליטיים . עם זאת , עיקר המאמץ שהשקיע עגנון בעיצוב הרקע המקיף את הרבסט כרן להציג את הסביבה האוניברסיטאית , שהורכבה בעיקר מיוצאי גרמניה , מהם ותיקים יחסית ומהם פליטים שזה מקרוב באו . מבחינה זו ירושלים של 'שירה' היא _עיר אוניברסיטה פרובינציאלית , שהקהילה האקדמית הקטנה בה ארוגה ברשת צפופה של קשרי ידידות ותחרות ועסוקה כל העת במשא ומתן למדני ורכילותי . אנשיה מרבים לבקר זה בביתו של זה , אך חיי החברה שלה מתנהלים בבתי הקפה שברחביה ובסביבתה , וחבריה עשויים להיפגש גם בחנויות הספרים ובספריות שבמרכז העיר . כמו כל הסופרים הירושלמים שתיארנו התמקד עגנון , אפוא , בקבוצה אנושית מוגדרת וחשף אותה עד למעמקיה , אך יותר מכולם השכיל לשלב את הקבוצה הזו בתוך מירקם חברתי ואורבני משכנע ורב חיוניות . זו בודאי אחת הסיבות לכך ש'שירה' היא היצירה החשובה ביותר בספרות העברית המעצבת את דיוקנה של ירושלים בתקופת המנדט הבריטי . העיר הסבלנית קבוצה שלישית שהתמסרה לעיצובה של ירושלים המנדטורית מורכבת מסופרים שנולדו בעיר או שהובאו אליה בצעירותם . משום כך הייתה היא בעבורם נוף ילדות אינטימי ראשוני , שהוסיף בדרך כלל להזין את יצירתם עוד עשרות שנים לאחר סיומה של תקופת השלטון הבריטי . מדובר בסופרים שונים מאוד זה מזה ברקעם הביוגרפי , בהשתייכותם הדורית ובאופי יצירתם , והם נחלקים למעשה לכמה קבוצות משנה . יש ביניהם מבני היישוב הספרדי הישן , כגון יהודה בורלא , ( 1969-1886 ) יצחק נבון ( יליד ( 1921 ואברהם ב' יהושע ( יליד , ( 1936 שרק ברומן 'מר מאני' ( 1990 ) ייחד לראשונה פרקים נרחבים לירושלים הטרום ישראלית , ובתוכם פרק המתרחש מייד לאחר כיבוש העיר בידי הבריטים 49 עגנון , שירה , עמ' 50 . 443 שם , עמ' . 404-403
|
|