ירושלים המנדטורית בספרות העברית

עמוד:380

_שמי מעל . ' סיפור המעשה עצמו כה מגוחך — צביטה שצבט אותו מורה בירכיה של עוזרת בית בשרנית מחוללת שרשרת מאורעות עקלקלה , שבסופה הוא נעשה עסקן חרדי נכבד — עד שאי אפשר לראותו אלא כסאטירה על ההווי הפרובינציאלי של חוגי האינטליגנציה הירושלמית . רוח סאטירית דומה שרויה על סיפור מוקדם יותר שחיבר צמח בתחילת שנות הארבעים , 'העולה מוולודובה , ' המציג בראי עקום את הווי חייהם של פקידי המוסדות הלאומיים וביחוד את נשיהם המשועממות השטופות במשחקי קלפים . בזכרונותיו סיפר צמח , לא בלי הנאה , על מהומת העלבון והרוגז שעורר הסיפור בקרב אנשים מסוימים מצמרת הסוכנות , שסברו כי אליהם כיוון הסופר בדמויות הקריקטוריות שעיצב . הביטוי הבולט ביותר לנטייתם של סופרי ירושלים לרכז את מבטם במיגזרי חיים מסוימים , שמבעדם משתקף בעקיפין המירקם והמרחב העירוני כולו , מצוי בשני רומנים מפרי עטם של שני הסופרים החשובים ביותר שחיו בירושלים של תקופת המנדט נ 'היושבת בגנים' של חיים הזז ו'שירה' של שמואל יוסף עגנון . חיים הזז בא לחיות בירושלים חודשים מספר לאחר עלותו ארצה _ב , 1931 וכפי שהעיד לא פעם בראיונות , חווייתו המרכזית הייתה הפגישה עם יהודי המזרח לשבטיהם , שחשפה בפניו פנים חדשות , עשירות ומסעירות , בדיוקנו של העם היהודי . הוא התגורר תחילה אצל משפחה כורדית , ולאחר כן בשכונות התימנים . לדבריו לא התכוון מראש לכתוב עליהם , אלא הונע על ידי הרצון להכירם מקרוב . במשך שנות השלושים פרסם כעשרים סיפורים קצרים המעוגנים בהווי הירושלמי והמעצבים גלריה רחבה של דמויות יהודים בני עדות שונות — מרחמים , סבל כורדי טוב מזג ' ) רחמים , ' תרצ"ג ) ועד דרבקין , עסקן ציוני מר נפש שעלה מרוסיה ולא מצא את מקומו בארץ ' ) דרבקין , ' תרצ"ח . ( כל אותן שנים צבר את רשמיו והעמיק את ידיעותיו בעולמם , בלשונם ובמנהגיהם של יהודי תימן , כהכנה למשימה העיקרית שנטל על עצמו . ואמנם , בשנים 1941-1940 החל לפרסם תחת הפסבדונים זכריה אוזלי פרקים וסדרות פרקים שהשתלבו לימים בשתי יצירותיו ה'תימניות' המרכזיות נ הרומנים 'היושבת בגנים' ( תש"ד ) ו'יעיש' ( תש"ז-תשי"ב . ( בניגוד ל'יעיש , ' שעיקרו מוקדש לתיאור חייהם של יהודי תימן בארץ מוצאם ורק בסיומו עולה הגיבור לארץ ישראל , הרי 'היושבת בגנים' הוא רומן ירושלמי מובהק על פי זירת התרחשותו . במרכזו עומדת , כידוע , משפחה בת שלושה דורות : מרי סעיד , מקובל ישיש בעל חלומות השקוע בחזיונות משיחיים והמרבה להשמיע דרשות על דבר הגאולה ; בנו ציון , ריקא בטלן הפועל אך ורק לסיפוק תאוותיו האנוכיות ; ונכדתו רומיה , הנחלצת מן 37 שלמה צמח , 'טולידה , ' מאסף דבר , _תש"י , עמ' ; 280-264 כונס בספרו : סיפורים , א , ירושלים תשכ '' ו , עמ' 334-302 ( הציטוט מעמ' 38 . ( 302 הנ"ל , 'העולה מוולודובה , ' מאזנים , יג ( תש"א-תש"ב _, ( עמ' . 236-222 כונס : שם , עמ' 39 . 301-273 הנ"ל , סיפור חיי : כפי שנרשם בידי עדה צמח , ירושלים ותל אביב תשמ"ג , עמ' 40 . 173 ראו , למשל : גליה ירדני , 'לשלמות אין גבול : שיחה עם חיים הזז , ' מאזנים , כו , חוב' ד ( אדר תשכ"ח , ( עמ' ; 261-257 דורון רוזנבלום , 'בריאה מתוך התוהו — ראיון עם הסופר חיים הזז , ' דבר השבוע , 30 במרס , 1973 וכן בתוך הלל ברזל ( עורך , ( חיים הזז : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו , תל אביב תשל"ח , עמי 41 . 364-355 לפרטים מלאים ראו : רפאל וייזר , ביבליוגרפיה מוערת של כתבי חיים הזז , ירושלים תשנ"ב .

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר