|
|
עמוד:354
על האולימפוס ומתנשאים מבחינה אקדמית ; ואילו על ההר הייתה תחושה ששם בעמק יש זלזול אנטי אינטלקטואלי הנובע מרגש נחיתות של הפועלים . אחרי קום המדינה החלו תהליכי דמוקרטיזציה בהשכלה הגבוהה — ופה אני חושבת שהאוניברסיטה העברית הייתה שותפה לתהליכים שעברו בעולם כולו . לדעתי , האוניברסיטאות לפני מלחמת העולם השנייה לא היו בעלות השפעה גדולה מבחינה פוליטית . אחרי מלחמת העולם השנייה , כאשר הן הפכו לסוכני הניעות החברתית החשובים ביותר בעולם , הן רכשו גם חשיבות פוליטית ; וזה נכון גם לגבי מדינת ישראל . במדינת ישראל הצעירה האוניברסיטה קיבלה את החשיבות שלא הייתה לה בתקופת המנדט , כי היא הפכה למוקד אינטלקטואלי חצי עצמאי , לא קשור לממסד ; וכתוצאה מזה קמה אחת מקבוצות האופוזיציה שהתגבשו בשנות החמישים , ויותר מכך בשנות השישים . חגית הציבה סימן שאלה נכון מאוד באשר לסוגיה ו איך קרה הדבר שההתיישבות על הר הצופים הפכה לאוניברסיטה לרועץ , ולא התפתח מסביבה עורף של שכונות יהודיות . התשובה לשאלה זאת אינה מצויה בכל מה שאמרנו פה , אלא לפי עניות דעתי , במדיניות של ראשי האוניברסיטה . אזרוק רק את הרעיון שאילו במקום מאגנס היה הקנצלר של האוניברסיטה טדי קולק , היו קמות סביבה שכונות עבריות . ישראל ברטל : ההר והעיר : האוניברסיטה העברית , מגעים והשפעות אדון כאן במקומה של האוניברסיטה העברית בעיר ירושלים לא מן ההיבט היישובי דווקא , אלא מנקודת המבט של תולדות עם ישראל בתקופה המודרנית . מוסד אקדמי זה , שנוסד בראשית תקופת המנדט הבריטי , היה מעין מיקרוקוסמוס שאפשר היה לגלות בו רבות מן המגמות האופייניות לתהליכי המודרניזציה של היהודים . זרמים רוחניים , תמורות חברתיות ותרבותיות ומגמות דמוגרפיות של העת החדשה מצאו ביטוי זה או אחר באוניברסיטה הצעירה . המוסד האקדמי החדש שקם על הר הצופים לא היה עשוי מעור אחד , ולא הייתה למייסדיו ולמנהליו מדיניות חד משמעית באשר להתגבשות סגל המרצים , לתכניות הלמודים או לתוכן ההרצאות . מעולם לא הייתה הסכמה בין ראשוני הסגל האקדמי בשאלות אידאולוגיות , לא כל שכן עמדה פוליטית אחידה למרצים השונים לגבי דמותה העתידה של מדינת היהודים . הסגל האקדמי היה פסיפס מגוון של אנשים השונים באמונותיהם ובהשקפותיהם . בראש ובראשונה בלט ההבדל המנטלי התרבותי בין שתי קבוצות מרכזיות בתולדות התרבות היהודית החדשה , קבוצות שקיימו ביניהן מגע היסטורי מפרה ורב מתחים : יהודי מרכז אירופה ויהודי מזרח אירופה ( או כפי שכונו , בלשון הגרמנית : _ח _& טן _^ _ס יע _>!^ םח _081 כמה מאותם אנשי מדע יהודים שנולדו במזרח אירופה ואשר הגיעו לימים למשרות של פרופסורים באוניברסיטה העברית , הושפעו מאוד פרופי ישראל ברטל — מן החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים . עוסק הן בתולדות היהודים במזרח אירופה והן בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה . פרסם מאמרים וספרים רבים בנושאים אלו . חבר בוועדת ההיגוי של פרוייקט כתיבת תולדות האוניברסיטה .
|
|