משמעות הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומקומה בחיי העיר בתקופת המנדט

עמוד:345

הדואר המרכזי , ואסף נוסעים גם במאה שערים . כמובן שגם שכונת רחביה זכתה לתוספת מאוכלוסייה זו : ב — 1936 נמנו בה 28 סטודנטים . נוכחותה התרבותית של האוניברסיטה בעיר האם וכיצד השפיעה נוכחותם של מרצים , חוקרים וסטודנטים על ההווי בעיר ? חקר מקומה של האוניברסיטה בעיצוב חיי התרבות בירושלים , מעבר לנתונים הדמוגרפיים , מחייב מעקב שיטתי אחר העדויות הפרטיות והפומביות לפעילות התרבותית בעיר , על יוזמיה ומבצעיה . קיימים גם מדדים אחרים , חברתיים במהותם , שעל פיהם זכתה האוניברסיטה לנוכחות מוגבלת בלבד . ראשית , כפי שכבר צוין , המרצים והחוקרים התגוררו באזורים מוגדרים וחברו אלה לאלה . שנית , נוכחותם של הסטודנטים , למרות שהיו פזורים בעיר , הייתה זמנית , לתקופת לימודיהם בלבד . העובדה שהקמפוס האוניברסיטאי היה מרוחק מן העיר ומשכונותיה , ולא היה מוקד להתפתחות שכונות מסביבו , תורמת להשערה בדבר גבולות נוכחותה החברתית התרבותית של האוניברסיטה בעיר . אכן , הר הצופים נבחר דווקא בשל תכונתו זו — היותו שייך לירושלים , אך מרוחק מריכוזי אוכלוסייתה האורתודוקסית — ומתוך תקווה שישמש גרעין להתפתחות עירונית חדשה מסביבו . עם זאת , מה שנחשב מלכתחילה ליתרון שיאפשר את התפתחות האוניברסיטה מבלי להתחכך עם האוכלוסייה החרדית , היה ברבות הימים לרועץ לה . יתר על כן , התכניות להקים לאוניברסיטה עורף של שכונות יהודיות , כפי שצמחה תל אביב מסביב לגימנסיה הרצליה וכפי שצמחה שכונת הדר הכרמל בחיפה מסביב לבית הספר הראלי והטכניון , לא צלחו . במקום שתהפוך למרכז חלופי היוצר סביבה חברתית תרבותית חדשה , היא נותרה בבדידותה ובהפרדתה מחיי העיר . ייתכן שבשל הנוכחות הערבית המסיבית במזרח העיר התפתחה ירושלים החדשה היהודית דווקא במערב , הרבה לפני חלוקת העיר . בכל זאת , אין ספק שהאוניברסיטה הייתה נוכחת בחייה התרבותיים של ירושלים במישורים שונים . בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי תפקד גם כספרייה עירונית , ולכך שימש בעיקר הסניף שנותר בספריית 'בני ברית' בשכונת החבשים . בשנת תרפ"ז דיווח ברגמן על 58 , 000 קוראים מחליפי ספרים בשנה . בשנת תרפ"ט , לקראת מעברו של בית הספרים למשכנו החדש בהר הצופים , התמסד הקשר וסוכם שבבניין 'בני ברית' תישאר ספריה עממית ( עירונית ) שתהיה קשורה מקצועית לבית הספרים ואף תוסיף ותשמש כשלוחת השאלה שלו . האוניברסיטה שימשה מרכז לרכישת דעת והשכלה בכלל , וקיימה 'שיעורי חוץ' במדעי 29 הודעה מיום 2 בספטמבר , 1929 ארכיון האוניברסיטה , תיק מאורעות תרפ"ט . 30 / 1 תודתי למנהלת הארכיון אטי אלג'ם על סיועה הרב באיתור החומר בארכיון האוניברסיטה . 30 רמון , דוקטור מול דוקטור גר ( לעיל , הערה , ( 24 עמ' 31 . 56 ארכיון האוניברסיטה העברית , תיק 32 . 1930-1925 , 140 פרוטוקול ישיבה מיום 5 ביוני , 1929 ומכתב שלמה גינצברג לי"ל מאגנס , 24 ביולי , 1929 שם , , 20 / 3 . 1930-1929

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר