משמעות הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומקומה בחיי העיר בתקופת המנדט

עמוד:337

האתר צריך להיות לפחות בן 500 דונם , שכן הכרח שיהיה די שטח מסביב לאוניברסיטה על מנת להקים שם ישוב . משהו בדומה לתל אביב .... האוניברסיטה חייבת להיבנות במקום שבו יש שטח חופשי גדול , לא בלבד לשם הרחבת האוניברסיטה עצמה אלא גם להקמת ירושלים חדשה בעתיד — דבר שיקרה בלי ספק עם היווצר מרכז רוחני גדול . במקרה או שלא במקרה , ממש בעת ההיא ביקשה משפחת היל למכור את אחוזתה ; והמגעים שהתפתחו בינה לבין ציונים שונים הביאו לבסוף לעסקת הרכישה . חלק מן הרכישה הושלם כבר ב , 1914 אולם מלחמת העולם הראשונה קטעה את המהלך באיבו . הרכישה הושלמה ב 1916 בסיועו הכספי של הנדבן הציוני יצחק לייב גולדברג ; וב , 1918 לאחר הכיבוש הבריטי , הועבר האתר לבעלותה של קרן קימת לישראל . לכאורה המשיכה התנועה הציונית את פעולתה ב 1918 מן המקום שבו נעצרה עם פרוץ המלחמה ; אולם למעשה השתנו הנסיבות לחלוטין כתוצאה מהמלחמה , מהצהרת בלפור , משינוי מעמדה של ארץ ישראל ומשינוי מעמדה של התנועה הציונית לקראת הקמתו של הבית הלאומי . שינוי זה חייב גם שידוד מערכות בכל הנוגע למעמדה של ירושלים בתכניות הציוניות . יחסה של התנועה הציונית לירושלים , שאת שמה 'ציון' אימצה לעצמה , גילם את עומק הבעייתיות שנבעה מהסתמכות על הזיקה הדתית וההיסטורית היהודית לארץ ישראל . מאז ראשית ימיה נחצתה התנועה הציונית ביחסה לירושלים , בין התייחסות אידאלית לירושלים כסמל לבין התייחסות ממשית אל ירושלים המציאותית , שהייתה מרכזו של 'היישוב הישן' וגילמה את כל מה שהתנועה הציונית סלדה מפניו ויצאה נגדו . עד שלהי מלחמת העולם הראשונה יכולה הייתה התנועה הציונית להחזיק הלכה למעשה בהסתייגותה מירושלים ולקיים מעין דיכוטומיה בין היישוב הישן , שמרכזו בירושלים , לבין היישוב החדש המגשים את שאיפות התנועה הלאומית המודרנית , שמרכזו ביפו ובמושבות . עדיין לא היה לתנועה מעמד מיוחד ביחס לארץ ישראל בכלל וליהודיה בפרט , וממילא גם לא כלפי ירושלים ויהודיה . מלחמת העולם ותוצאותיה שינו את המצב מעיקרו . בעקבות הצהרת בלפור בנובמבר 1917 נעשתה התנועה הציונית בעלת תביעה לגיטימית _לארץ ישראל , נציגת העם היהודי בכל הנוגע לארץ ישראל , וממילא מי שתובעת לייצג את יהודי ארץ ישראל ונדרשת להנהיגם . בירושלים היו מרוכזים כל הגורמים שהתנועה הציונית נדרשה עתה לגבש כלפיהם יחס חדש מעיקרו . בהיותה מרכז _בין לאומי חשוב של שתי הדתות העולמיות הגדולות , הנצרות והאסלאם , הייתה ירושלים לנושא התמודדות בכל הנוגע ללגיטימציה של תביעת היהדות עליה . כמקום ריכוזו של היישוב הישן , האורתודוקסי והאנטי ציוני ברובו , העמידה ירושלים גם חזית יהודית מול תביעותיה של הציונות . יתר על כן , ירושלים שתחת השלטון הבריטי עמדה להפוך מעיר מחוז נידחת לבירת 8 ויצמן למאגנס , 12 בינואר , 1914 כתבי חיים ויצמן ( לעיל , הערה , ( 3 עמי 9 . 228 ורמן , 'מאחוזת גר" היל' ( לעיל , הערה , ( 5 עמ' . 189-186

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר