|
|
עמוד:292
ההסבר השני של אסף לחובסקי נוגע לתפקידו של מקצוע המשפט , ולדעתי זהו הסבר חזק מאוד . מקצוע המשפט רואה במורשת המשפט הבריטי את הבסיס למקצוענית שלו . למשפט השלום העברי לא היה הרבה להציע בתחום זה . הוא הדגיש את רעיון הבוררות הידידותית . עורכי דין שהופיעו בבתי המשפט של משפט השלום העברי התבקשו לעתים ' לרכך' את המומחיות שעורכי דין מביאים אתם אל הזירה המשפטית : שליטה בפרוצדורות , בראיות , בסדרי משפט — כל אלה היו משניים במשפט השלום העברי . המשפט הבריטי , לעומת זאת , סיפק תשתית מעיךמדעית למקצוע , ובוודאי שהמקצוע היה מגויס רובו ככולו לרעיון ההמשכיות . רעיון המהפכה המשפטית לא שירת את המקצוע המשפטי בכללותו , עורכי דין ושופטים כאחד . הבעיה הייתה אפוא לא רק חוסר היכרות עם עקרונות משפטיים חלופיים , אלא גם חוסר רצון להכירם . עניין שלישי שלחובסקי מדבר עליו הוא התדמית . אני מסכים אתו בנקודה זו , רק אחדד ואומר שמשפט השלום העברי היה חילוני במהותו , ועורר עליו חמה אדירה מצד הציונות הדתית ו'המזרחי . ' את החרדים לא עניין כהוא זה על מה הציונים רבים ; אבל היהדות האורתודוקסית נעמדה על רגליה האחוריות מול משפט השלום העברי . הם ראו כמשפטנים שקידמו את משפט השלום העברי חבורת 'רועי בקר' חסרי הבנה המנסים להפקיע את הטקסטים הקנוניים של היהדות מידי הסמכות הרבנית . כשאנו פותחים את גיליונות 'התור' של שנות העשרים ורואים את השפה שבה הדתיים מדברים על המשפטנים החילוניים שמנסים להחיות את משפט השלום העברי , ברור שיש פה קונפליקט חריף מאוד , וכמו במיטב המסורת של ההיסטוריה הציונית שלנו , במקום שיש קונפליקט חמור בין דתיים לחילוניים , הפתרון הקל ביותר והזמין ביותר הוא שלא להתעסק אתו : לסלק את שורשי המחלוקת ולא לנסות לפתור אותה . ההסבר המרכזי של אסף לחובסקי נוגע למה שהוא מכנה האובססיה הציונית עם כלאיים . זהו הסבר בעייתי . הוא מתאר את החרדה הגדולה ואת חוסר הנחת הרב של המנהיגות הציונית , הן האינטלקטואלית , הן הפוליטית והן המשפטית , ממקומות של שעטנז , ממקומות של חיבורים בין תרבותיים . הוא מסביר לנו שהמשפט האנגלי ייצג ממש אותם כלאיים . אם כך , מתבקש היה לראות את המשפט המנדטורי כאויב שיש לסלקו , כי מסלקים ונפטרים מכל מה שהוא שעטנז . עד כאן זה גם מתקבל על הדעת , מכיוון שחלק מהפרויקט שמתחיל ב 1948 הוא פרויקט הריכוזיות , הממלכתיות , ביטול הזרמים בחינוך . אפשר לראות בכל מקום את השאיפה ליצור משהו חדש ; ואם לא חדש , למצער כזה המבטא עבריות 'אותנטית . ' המהלך הלוגי הוא אפוא לנסות לטאטא במהרה את המשפט בךהכלאיים . אך כאן נוקט לחובסקי מהלך שאינו מחוור לי . הוא טוען שעם כל החרדה מכלאיים מאמצים את המשפט הבריטי , מכיוון שהוא תואם את השלב ההיסטורי של החברה הישראלית , שגם היא עדיין בת כלאיים . קשה לי לקבל טיעון זה , ולו מכיוון שהוא מייחס למשפטנים ולפוליטיקאים רמת תחכום תאורטית שאינה מתקבלת על הדעת . לדעתי , ייתכן הסבר תרבותי פשוט בהרבה . המשפט האנגלי נתפס בעיני רבים לא בכלאיים אלא כמשפט אנגלי , כמשפט מערבי שמייצג את המורשת המערבית . לדעתי , אחד הדברים החשובים ביותר לציונות הוא זיהוי ישראל עם מה שקרוי 'המערב , ' עם הרעיונות של המודרניות שכרוכים במערב . קיים פיתוי חזק לאמץ את המשפט האנגלי דווקא בשל האופי הא היסטורי האוניברסלי שלו , של משפט המייצג את רוחו של המערב , את רעיון
|
|