|
|
עמוד:291
החל מאבק בשלטון הבריטי , לעתים אלים , שתואר כמאבק _אנטי קולוניאליסטי . במקביל , עסק היישוב היהודי בפרויקט 'בניין אומה , ' פרויקט לאומי שהיה מחויב לרעיון העבריות . הביטוי המובהק ביותר לשאיפה _לעבריות התבטא במערכת החינוך , בהקפדה היתרה של היישוב היהודי _בארץ ישראל על מערכת חינוך אוטונומית . והנה אנו ניצבים מול מערכת משפטית שבהוראותיה ובמוסדותיה מקבלת כמובן מאליו את מערכת המשפט הבריטית , שלפחות בשנים האחרונות שלפני הקמת המדינה אפשר לכנותה מערכת שנואה . זו החידה . צודק רון חריס באומרו כי דרך אחת לנסות ולהתמודד עם חידה זו היא באמצעות מבט השוואתי , מכיוון שישראל אינה המדינה היחידה היונקת ממורשת המשפט הבריטי . הדוגמה המובהקת השנייה היא הודו , שקיבלה עצמאות שנה קודם לישראל , וגם שם נותרה אותה מורשת שרירה וקיימת . אסף לחובסקי , לעומת זאת , מציע היגיון הסברי אחר , המתמקד בהסדרים המשפטיים המקומיים . אקדים ואומר כי קשה לי לקבל את ההסבר העיקרי שהוא בחר לחדדו במאמר זה . ראשית , שיטת משפט השלום העברי , שהופיעה בשנות העשרים כחלופה אפשרית למשפט המנדטורי , כבר לא הייתה בבחינת חלופה מעשית ב . 1948 נכון שב 1948 פלטיאל דיקשטיין עדיין מקונן על כך שאופציית משפט השלום העברי אינה נשקלת ; אלא שבתקופה זו כבר שקעה המערכת , ונותרה קיימת בעיקר במוחותיהם הקודחים של כמה משפטנים אינטלקטואלים . משפט השלום העברי ביטא רעיון מקורי בדבר בנייה עממית של שיטת משפט שתתבסס על מורשת המשפט העברי מחד גיסא ועל שכל ישר עממי חילוני מאידך גיסא . בשנות העשרים הצליחו יוזמי הרעיון להקים מערכת חיה , בועטת ונושמת , שכללה בתי משפט ומערכות לפתרון סכסוכים בכל רחבי הארץ וטיפלה באלפי תיקים בשנה . הרעיון היה שעל היישוב העברי לפתור מחלוקות משפטיות בכוחות עצמו , ללא צורך להיזקק לבתי המשפט של הממשלה המנדטורית ; ואכן , בשנים מסוימות נראה היה שהרעיון מעשי , שהמערכת עובדת . משפט השלום העברי יוחד בכך שרעיון החייאת המשפט העברי ביקש להסתמך על משפט עברי אך לתת לו צביון _לא דתי ; לפרש את שולן ערוך , את חושךמשפט , אך בפרשנות 'מודרנית , ' 'חופשית . ' הדיבור והכתיבה בעברית , ההיזקקות לשכל ישר _קהילתי מקומי והזיקה למשפט היהודי הקלסי היו אמורים להצמיח מערכת חדשה . רעיונות אלה , כפי שנראה , היו גם מקור עיקרי לקשייה של מערכת זו . אסף לחובסקי מונה כמה סיבות אפשריות מדוע המערכת הזו לא התקבלה ב . 1948 סיבה אחת , לטענתו , היא הסיבה המעשית . נכון הדבר : יש מערכת משפט מתפקדת . צריך לזכור שרוב רובה של מערכת המשפט עניינה היה מסחר , עניינים אזרחיים , עריכת חוזים , מכירם דירות , עסקאות שונות , צווי ירושה של נפטרים . מעבר מהפכני משיטת משפט אחת לאחרת היה גורם לזעזוע חזק , היה יוצר אי יציבות ואי ודאות כלכלית ; על כן מסיבות מעשיות בוודאי עדיף להיצמד לרעיון ההמשכיות . אני מסכים , אך דומני שגם בנקודה זו אפשר להוסיף דבר מה . נראה שגם מסיבות פוליטיות היה נוח להיצמד למשפט המנדטורי . יש לזכור שבשנים הראשונות למדינה נעשה שימוש נרחב בתקנות הגנה לשעת חירום , וייתכן שנוח יותר להגיד : אנו משתמשים בכלים המשפטיים של הבריטים לא המצאנו את , זה ; אנחנו בסך הכול מתפעלים משפט פורמלי , אובייקטיבי , אוניברסלי .
|
|