בין שני עולמות — מורשת המשפט המנדטורי במדינת ישראל בראשיתה

עמוד:284

מצויה במאמר שכתב אליעזר מלחי ב . 1950 במאמרו יצא מלחי נגד הניסיונות להחליף את הקוד הפלילי המנדטורי ( שמקורו היה אנגלי ) ב'משפט פלילי 'מקורי' תוך שימוש נרחב ככל האפשר בעקרונות המשפט העברי . ' מלחי טען כי יש לשמר את המורשת המנדטורית בתחום המשפט הפלילי , והצדיק זאת בכך ש'עוד טרם נתגבש צביונו הסוציאלי של היישוב בישראל והוא נמצא בתהליך גמיש העלול להמשך דור שלם עד אשר יתפוס הדור החדש את מקומו של דור המדבר המורכב [ ההדגשה שלי . ' [ במקום מהפכה משפטית הציע מלחי גישה 'שמרנית' של שימור המצב הקיים , שכן 'עוד לא הגיעה העת לתיקון עולם במלכות שדי . ' כאמור , שימוש שמרני בטענת 'דור המדבר' הופיע לא רק לגבי שימור החלק האנגלי של מורשת המשפט המנדטורי אלא גם לגבי החלק העות'מאני שלה . לדוגמה , בהרצאה שנישאה בוועידת הסתדרות עורכי הדין ב , 1954 נאמר ( תוך שימוש במערכת דימויים משונה במקצת ) כי המשפט האזרחי ( העות'מאני ) שירשה מדינת ישראל משלטונות המנדט אינו 'כלה נאה ביותר שנשתוקק לחבקה לאורך ימים ; ' אולם 'לא נוכל כמובן לדחפה מן הסלע בבת אחת , כדין השעיר המשתלח לעזאזל , ' אלא רק 'לפרקה אברים אברים' וזאת משום ש'אין השעה כשרה עוד לבנין הקודקס האזרחי המושלם לישראל באשר עם של קבוץ גלויות אנו ... עדיין לא עוצבה דמותו המוסרית של העם וקלסתר פניו התרבותי טרם הושלם ... עדיין לא נוצר ההווי הלאומי המשותף העשוי לשמש רקע של ממש לחיבור הקודיפיקציוני המקיף " . ' הדים לנימוק דור המדבר מצויים גם בוויכוח סביב סוגיית ביטול מאסר החייבים , שנחקר _על ידי רון חריס . אחד הנימוקים כנגד ביטול המאסר היה שאין לבטל את הנורמות העות'מאניות בתחום מאסר החייבים משום שהחברה הישראלית טרם הגיעה לרמה של ציות לחוק שתאפשר את הביטול . כך למשל טען חבר הכנסת יוחנן בדר בדיון שנערך בכנסת ב 1958 בנושא כי 'עד היום חי חלק ניכר מהאזרחים בהתאם לנוהג האוריינטלי , והנכסים במידה רבה אצל רבים הם זהב או משהו אחר נסתר בגרב , ' ומשום כך אץ לבטל את המאסר , שהרי דרכי גבייה אחרות של חובות אזרחיים אינן מעשיות בתנאי הארץ . " מדברים אלה השתמע כי אין להחליף את המשפט המנדטורי ( או ליתר דיוק את החלק 108 באותה תקופה כדיוק התנהלו בכנסת הדיונים בשאלת החוקה , שבמסגרתם הוחלט כי יעריץ לא הגיעה השעה' ליצור חוקה שלמה למדינת ישראל . ייתכן לפיכך כי מלחי שאב את ההשראה לטיעוניו מן הדיונים בכנסת . 109 מלחי , 'על ק ודכס פלילי חדש' ( לעיל , הערה , ( 75 עמ' . 354 מלחי טען עוד כי המשפט העברי ( הפלילי ) היה שרוי ב'קיפאון מתמיד במשך אלפיים שנה / וכי הבעיות הקשורות במודרניזציה של המשפט העברי ' כבדות מדי בשביל כתפנו הצעירות וחלושות הניסיון , ' שם , עמ' . 358 , 354 ייתכן כמוכן כי הסיבה האמתית להתנגדותו של מלחי לשינוי משפטי הייתה העובדה כי הוא היה משפטן אנגלי בהשכלתו . וראו גם א' מלחי , 'עתיד המשפט האנגלי במדינת ישראל , ' משפט וכלכלה , ה , ( 1958 / 59 ) עמ' 49 , 47 ( שבו מדבר מלחי על מדינת ישראל כמצויה 'בעת דור המעבר 110 . ( ' אסף גולדברג , 'משפט , עם ולשון , ' הפרקליט , י , ( 1953 / 54 ) עמ' . 147-146 , 139 ראה בהקשר זה גם תמר הופמן , '" צינור יבוא" הדין האנגלי לארץ — סימן 46 לדבר המלך , ' הפרקליט , יב , ( 1955 / 56 ) עמי 111 . 50 דברי הכנסת , , 96 ( 1958 ) 23 מצוטט בתוך רון חריס 'נפילתו ועלייתו של מאסר החייבים , ' עיוני משפט , כ ( תשנ"ז , ( עמ' . 439

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר