|
|
עמוד:277
נימוק 'דור המדבר' בשנות החמישים עברה החברה הישראלית תהליך של שינוי עמוק עקב קליטת גלי עלייה המונית מאירופה ומארצות המזרח . תהליך ההטמעה של העולים בתרבות הישראלית המתהווה לווה בקשיים . היו רבים שראו בעולים 'דור מדבר' שכל עוד לא ייעלם לא תוכל להיווצר חברה ותרבות ישראלית חדשה שבה חפצו מייסדי המדינה . גם בתחום המשפט היו השלכות לתפיסה כי התרבות הקיימת במדינת ישראל אינה ראויה , כי החברה הישראלית נמצאת בתהליך של שינוי וכי הזהות הישראלית ה'אמתית' לא תתגבש בטרם יעלם 'דור המדבר . ' אחד מן המקומות הידועים שבהם הופיע נימוק 'דור המדבר' במסגרת השיח המשפטי היה הוויכוח שהתנהל בשנים 1950-1948 בשאלת קבלת חוקה לישראל . נימוק 'דור המדבר' שימש גם במסגרת הדיונים על שימור מורשת המשפט המנדטורי — הן את המתנגדים לשימורה של מורשת זאת והן את התומכים בה . הראשונים טענו כי שינוי המשפט המנדטורי הוא אחד האמצעים להחשת תהליך יצירת הזהות הישראלית החדשה . לעומתם נטען כי כל עוד לא התגבשה הזהות הישראלית החדשה , אין טעם להחליף את שיטת המשפט האנגלית / עות'מאנית שהוריש המנדט למדינת ישראל . בהקשר זה נוצר לפעמים זיהוי בין המשפט המנדטורי לבין החברה הישראלית של שנות החמישים : הן המשפט המנדטורי והן החברה הישראלית נתפסו כישויות הנמצאות במצב זמני של עירוב תרבותי בין מזרח לבין מערב ( מצב 'לבנטיני , ( ' ומכאן נגזרה מסקנה כי כל עוד לא ישתנה מצב זה של עירוב תרבותי אין מקום לשינוי משפטי . הדיון בשימוש בנימוק 'דור המדבר' בוויכוח סביב שימור מורשת המשפט המנדטורי 87 לדיון כללי ראו למשל שגב , 1949 ( לעיל , הערה , ( 36 עמ' . 189-155 88 כידוע , הכרזת העצמאות צפתה כי תיבחר אספה מכוננת שתכונן חוקה . אולם משנבחרה אספה זו , הכנסת הראשונה , היא אימצה עמדה שלפיה 'לא הגיעה עדיין שעתה [ של החוקה ] כי אנו עסוקים לפי שעה בהנחת היסודות החומריים והאנושיים של המדינה . ' ראו למשל דברי הכנסת , 3 עמ' 21 , 128 בנובמבר 1949 ( דוד בךגוריון . ( ראו גם דברי הכנסת , 4 עמ' 7 , 727-726 בפברואר 1950 ( ח"כ דוד בר רב האי הקובע כי 'חוקה יוצרים ... לא בתחילת מהפכה , אלא בסיומה .... ואילו אנחנו ... איננו עומדים בסיום התהליך של המהפכה שלנו , אלא בתחילתו , כי המהפכה שלנו היא לא הקמת המדינה ] ... אלא ] _pj'p גלויות .... מדובר כאן בדור הזה , הדור היושב אתנו בארץ ובמחנות העולים שעדיין לא הכו שורשים _nn ... _pxn n באלה שצריכה להגיע למדינתנו בעתיד הקרוב ביותר . ( ' עמדה זו הביאה בסופו של דבר ביוני 1950 לקבלת 'החלטת הררי' הידועה לפיה חוקתה של מדינת ישראל תתקבל _פרקים פרקים שכל אחד מהם יהיה 'חוק יסודי בפני עצמו' ואשר רק בסופו של דבר יתאגדו ויהפכו לחוקה . דברי הכנסת , 5 עמי . 1743 , 1722-1711 לסיפורה של אי קבלת החוקה בתקופת הקמת המדינה , ראו כללית אמנון רובינשטיין וברק מדינה , המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל , מהד' ה , ירושלים , 1996 עמ' . 910 , 369-367 , 53-50 כמו כן ראו The Road Not Taken : Constitutional 83-104 S . Ilan Troen and Noah Lucas ( edsj . Israel : The hirst Decade nf Imlc / icnilence . Albany 1995 , pp . Non-Decision Making in 1948-1950 and Its Impact on Civil Liberties in the Israeli Political Culture ' , Philippa Strum . _K 9 כמו לגבי התדמיות הציבוריות של האלטרנטיבות למשפט המנדטורי , גם לגבי התדמיות של החברה הישראלית אפשר לטעון כי אין מדובר בסיבה עצמאית אלא בנימוק רטורי ששימש להצדיק עמדות שמניעיהן היו אחרים ( למשל , שימור כוחם של עורכי הדין . ( השאלה אם לתדמיות תרבותיות יש חיים משלהן או שהן רק כלי רטורי המכסה על אינטרסים חומרים או אחרים היא שאלה כבדת משקל . אני
|
|