בין שני עולמות — מורשת המשפט המנדטורי במדינת ישראל בראשיתה

עמוד:274

המנדטורית לאחר הקמת המדינה . לעורכי הדין הישראלים הראשונים היה אינטרס לשמר את מערכת המשפט המנדטורית , משום שהכירו מערכת זו היטב ומשום שאופיה הפך אותה לפחות נגישה לאדם מן הרחוב מאשר מערכות משפט אלטרנטיביות ( למשל מערכת משפט בעלת אופי קונטיננטלי שבה המשפט מרוכז במספר קטן של ספרי חוקים בעברית . ( קשה למצוא בספרות המשפטית של השנים הראשונות למדינה התבטאויות המגוננות במפורש על הסטטוס קוו המשפטי שזוהה עם השלטון המנדטורי . אולם בראשית שנות החמישים החלו להופיע טיפין טיפין התבטאויות שקידשו סטטוס קוו זה . כך תיאר אליעזר מלחי , מורה למשפט אנגלי בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב , את הדרישה להחליף את הקוד הפלילי המנדטורי במשפט פלילי שיתבסס על עקרונות המשפט העברי כ'דבר מסוכן ביותר [ ש ] יש להשאירך ] לדורות הבאים . ' עוד קודם לכן טען המשפטן אהרון _בן שמש בזכות שימור דיני הקרקעות העות'מאניים , משום שהעקרונות היסודיים של דינים אלה דומים ל'עקרוני המשפט העברי' ומשום כך אין כלל צורך ברפורמה 'עברית' של דיני הקרקעות הקיימים . זאת ועוד , אנשים כמו גד טדסקי הצביעו על כך שזניחת המורשת המנדטורית לא תפריע לציבור בכללו , שממילא אינו מכיר את הדין הקיים , אלא תפריע בעיקר ל'מעמד' עורכי הדין . במובן זה לא הייתה ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל חריגה . גם בהודו שלאחר העצמאות , העובדה שלעורכי הדין ההודים היה אינטרס בשימור של המשפט האנגלו הודי הייתה אחת הסיבות העיקריות לשימורו של משפט זה . 73 בשלהי תקופת המנדט נלחמו היהודים בשלטון הבריטי , ואולי זו הסיבה לחוסר הנכונות להגן על המורשת המשפטית של המנדט . 74 ראו בנימין כהן , 'בשבח הפורמליזם / הפרקליט , ז , ( 1950 ) עמי 324 ( ביקורת על הגישה האנטי פורמליסטית המשפטית שהיא תוצאה של יגלי ההפיכה הלאומית שילדה את מדינת ישראל . ( ' והשוו ק' ורדי , 'רוחות חדשות בבית המשפט , ' הפרקליט , ז , ( 1950 ) עמ' . 324 ראו גם יהודה פרנקל , 'על משפט וסדרי משפט במדינה , ' הפרקליט , ח ( 1951 / 52 ) ( להלן : פרנקל , 'על משפט וסדרי מדינה , ( ' עמי 212 ( היוצא נגד 'הרכבה מלאכותית של שיטה משפטית [ זרה ] כזו או אחרת' על גבי המשפט המנדטורי וגם נגד 'חזרה למשפט העברי הקדום , אך ורק מתוך שאיפה לקיים משפט עצמאי לאומי 75 . ( ' א' מלחי , יעל קודכס פלילי חדש ( לבעיית תיקון המשפט הפלילי _בא _(^ _י _, הפרקליט , ז ( 1950 ) ( להלן : מלחי , יעל קודכס פלילי חדש , ( ' עמ' 76 . 354 , 352 א' בן שמש , 'עקרונות משפטיים דומים במשפט העברי ובחוק הקרקעות העותומני , , ' 1858 הפרקליט , ו , ( 1950 ) עמ' 77 . 144 , 141 גד טדסקי , 'על בעיות קליטה ועל מדיניותנו המשפטית , ' הפרקליט , טז , ( 1960 ) עמ' . 379 , 348 לאינטרסים של עורכי הדין המקצועיים חברו , כך לפחות אפשר לטעון , גם האינטרסים של השלטון , וסדרי משפט , ' בעמי 216 ( משרד המשפטים צריך להתמקד בחקיקה חוק אדמיניסטרטיבי שיגביר את הפיקוח על 'האדמיניסטרציה הצעירה' של מדינתנו במקום לעסוק בתכנון חקיקה אזרחית חדשה שתחליף את המשפט הקיים אך שאין בה עתה צורך דחוף 78 . ( ראו גלטנר , חוק וחברה בהודו המודרנית ( לעיל , הערה , ( 8 עמי . 46 שהעדיף אף הוא את שימור הסטטוס קוו המשפטי מסיבות שלו . זו לפחות הייתה טענתו של עורך הדין שמעון גראטש שהסביר ב 1949 כי 'לממשלה שלנו נוח הרבה יותר במערכת החוקים הקולוניאלית הקיימת [ בה אין חוקה ו ] אין כמעט הוראות הקובעות את הזכויות היסודיות של הפרט והאזרח , ' שכן במצב זה 'השלטונות יודעים את כוחם כי רב והם משתמשים בו לקדום מטרותיהם . ' שמעון גראטש , ' בעיות קונסטיטוציוניות , _' הפרקליט , ו , ( 1949 ) עמ' . 140 , 130 וראו גם בעניין זה פרנקל , 'על משפט

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר