|
|
עמוד:270
הופיעו הבטחות מעורפלות לשימוש במשפט זה ; אולם . כעשור לאחר הקמת המדינה היה ברור כי גורלו של המשפט העברי . pra במאמר שכתב בסוף שנות החמישים קבע חיים כהן , שהיה אחד מראשי התומכים באימוץ המשפט העברי בתקופה שלפני הקמת המדינה , כי שמרנות הממסד הרבני הביאה לכך ש'בקרב אנשי המשפט [ החילוניים ] אפשר היה לפני שבע שנים ולפני שש וחמש שנים , ואי אפשר היום , לעשות נפשות לחידוש פני המשפט העברי . ' משום כך , הוסיף כהן ואמר , 'תחיית המשפט העברי כחוק המדינה אינה עומדת עוד לדיון : הייתה זאת דאגה של יום אתמול ' ... דומה כי מאמר של אליעזר מלחי מראשית שנות השישים , שעסק במגמות עתידיות במשפט העולמי , שיקף יותר מכול את הרוח החדשה . מלחי אמר במאמר זה כי 'במאה הקודמת הייתה נטייה לנציונליזציה של המשפט . עם עם ומשפטו שלו . כל שיטה משפטית נתכוונה להיות שונה ככל האפשר מזו של חברתה , כך שדמותו הלאומית של העם [ ת ] תבטא במשפט הלאומי שלו . שיטה זו מיושנת כיום , והיא נחשבת למלאכותית . כיום גוברת הנטייה ללמוד ממדינות אחרות . ' ניסיון נוסף לקשר בין המשפט העברי לבין משפטה של מדינת ישראל נעשה בראשית שנות השמונים , עת נחקק חוק יסודות המשפט , תש"ם , 1980- אשר ניתק פורמלית את הקשר בין המשפט הישראלי לבין המשפט האנגלי , וכלל הוראה שלפיה שופטים שאינם מוצאים פתרון לשאלה משפטית הבאה לפניהם בדבר חקיקה בהלכה פסוקה או בדרך של היקש , חייבים להכריע בה לפי 'עקרונות החירות , הצדק , היושר והשלום של מורשת ישראל . ' חוק יסודות המשפט היה בעיקרו חוק דקלרטיבי , וכל תוכן אופרטיבי שלו עוקר בשורה של פסקי דין שנתנו שופטי בית המשפט העליון במהלך שנות השמונים והתשעים , שבהם הפכו חוק זה לאות מתה . משפט קונטיננטלי בצד 'האופציה העברית' עמדה בפני המשפטנים הישראלים הראשונים גם 'האופציה הקונטיננטלית . ' האופי העות'מאני / אנגלי של שיטת המשפט המנדטורית היה זר במידה זו או אחרת לחלק גדול מן המשפטנים היהודים בארץ ישראל , אשר רכשו את השכלתם המשפטית בארצות הקונטיננט . בין משפטנים אלה ראוי להזכיר במיוחד את פנחס רוזן , שר המשפטים , את חיים כהן ואת אורי ידין , מנהלה הראשון של מחלקת החקיקה של משרד המשפטים . גם בין שופטיו הראשונים של בית המשפט העליון הייתה לחינוך המשפטי הקונטיננטלי השפעה ניכרת . מקרב חמשת שופטיו הראשונים של בית המשפט העליון היו שניים שרכשו את השכלתם המשפטית בקונטיננט ( משה זמורה , נשיאו הראשון של 57 ראו למשל אורי _ידץ , 'התכנון המשפטי בשעה זו , ' הפרקליט , ז , ( 1950 ) עמ' 283 ( המבטיח כי מגמתו של משרד המשפטים היא ל'הכנסת יופיו של יפת לאוהלו של שם' ועל 'החייאת עושרו הגנוז של שם עצמו 58 . ( ' חי כהן , 'דאגה של יום אתמול , ' חיים כהן : מבחר כתבים ( בעריכת א' ברק ור' גביזון , ( תל אביב תשנ"ב , עמ' . 40 , 32-31 , 25 מדי פעם הופיעו עדיין ק ריאות בודדות להחייאת המשפט העברי שנדמו כשריד עתיק לרוחה של שנת . 1948 ראו ש' איזנשטדט , 'קודיפיקציה חדשה של משפטנו הלאומי , ' משפט וכלכלה , ה , ( 1958 / 59 ) עמ' 59 . 162 א' מלחי , 'המשפט לעתיד לבוא , ' הפרקליט , כ , ( 1963 / 64 ) עמי 60 . 410 ראו לעניין זה בג"צ , 1635 / 90 _זית'בסקי נ' ראש הממשלה , פ"ד מה . ( 1 )
|
|