|
|
עמוד:244
שאבד לחוקרים העכשוויים עם הפוסט מודרניזם והרב תרבותיות , הם האמונה או האומץ המאפשרים להחליט אילו מנכסי התרבות מעשירים מטבעם וחשוב לעשותם נגישים לכל מי ששותף בחברה . היחסיות שיתקה את יכולתנו לשפוט ושירתה שלא ברצונה את התקשורת המסחרית , מאחר שיצרה קושי לתבוע שיפור באיכות השידורים . נרי הורביץ : הערות באשר להקשר היישובי יהודי של ייסוד השידור העברי אפתח בתמונה של חדר האוכל של כנרת _, שהוצגה כאן לפנינו . כאשר ראיתי תמונה זו לא יכולתי להימנע מן האסוציאציה של חלוצי העלייה השנייה התקועים ב 1917 בכנרת , כשחלק מהמבנים נלקחים על ידי קצינים גרמנים שמסופחים לצבא התורכי . הקצינים הללו משאירים את העיתונים הישנים שקראו באותו שבוע , וכך נודע לחלוצי העלייה השנייה שהייתה מהפכה בולשביקית . עשר שנים מאוחר יותר המרחקים כבר הצטמצמו מאוד . זה מוליך אותי להערה על המתודולוגיה של איתן אלמוג , שהיה עקיב בה למרות שלא ציין אותה . זוהי מתודולוגיה האומרת שיש בעצם דטרמיניזם טכנולוגי רך , מונח שנוהגים להשתמש בו היום לגבי מושגים של טכנולוגיה וחברה . השאלה היא לא אם הרדיו יחדור ליישוב המנדטורי , כי זו שאלה של רמת הכנסה , של מספר מקלטים , של התפתחות הטכנולוגיה ; השאלה היא אחרת : מה יהיו הגורמים המזרזים ומה יהיו הגורמים המעכבים את כניסת הטכנולוגיה החדשה הזאת ? לכאורה לא היינו צריכים להיות מופתעים ; אני חושב שגם משה ליסק רמז על כך : יש סמיכות רבה בערנות ובמודעות למכשיר הזה . זה קשור קודם כל בעובדה שמדובר בצרכים של התנועה הציונית . אני חושב שבן גוריון הבין בשלב מוקדם למדי , ו ; ן לפי דבריו של אלמוג הן לפי מקורות אחרים , שהרעיון של תחנת שידור גדולה לעולם היהודי פנטסטי מבחינת האפשרויות שהוא פותח , אבל הסיכויים להגשים אותו מצומצמים ביותר . סיבות נוספות שהיו עשויות לשמש כגורמים מזרזים לכניסתו של הרדיו לקראת שנות השלושים היו : הצרכים האידאולוגיים , הלהט האידאולוגי ; וגורם נוסף : בכל מקום שהיה אפשר לבנות מוסדות כדי להניח תשתית לבניין אומה — בכלכלה , בחינוך ועוד — בן גוריון עסק הלכה למעשה בבניין מוסדות . מכאן שהפיתוי היה חזק . אבל מבחינת הגודל של היישוב , ומשה ליסק כבר רמז לדברים האלה , החסרונות של הגודל השפיעו . אמנם הנושא כאן הוא הרדיו , אבל כאשר מסתכלים על התקשורת בכלל ומשתמשים במודל של יצחק גלנור ושל קרל דויטש , אפשר לקבוע כי יכולת החדירה של התנועות הפוליטיות ביישוב באותו זמן היו גבוהות במיוחד . זאת בשל האינטימיות , בשל תנועות הנוער , בשל התרבות שנוצרה , בשל עשרות כתבי העת ; לכן זה היה גורם שבמידה רבה לא יצר דחיפות רבה . בהקשר זה יש לשאול : אילו הייתה התיישבות יהודית מסיבית בעבר הירדן , האם הרדיו היה מתפתח אחרת ? האם בתנועות לאומיות שנפרסו על פני ד"ר נרי הורביץ — מלמד במכון למנהיגות חינוכית ע"ש מילטון בירושלים . פרסם מאמרים ומחקרים רבים בנושאי תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל .
|
|