|
|
עמוד:229
של היישוב . המשבר הכלכלי החל לחלוף , הביקוש להאזנה לרדיו גבר , והעיתונים התייחסו לתופעת הרדיו ביתר תכיפות . הנוער ביישוב הסתגל לחידוש מהר יותר מן המבוגרים : כאשר ' נשמעו [ מן הרדיו בתערוכת "תוצרת הארץ [ " צלילי פוקס טרוט ... הצעירים מן הסדרנים רקדו לקול המנגינות מלונדון . ' בתי הספר החלו ללמד את טכנולוגיית הרדיו . ככל שגברה המודעות לרדיו וגדל מספר הסקרנים והמאזינים , גדל גם הביקוש לאיכות טכנית . אנשי 'המכון לרדיו' לא הצליחו לספק קליטת שידורים באיכות השווה לזו של מכונות הרדיו מתוצרת חוץ שיובאו לארץ במספר גדל והולך . מנדל אברמוביץ , ' מהנדס חשמל יליד רוסיה שלמד הנדסת חשמל בגרמניה והועסק ב'מכון לרדיו , ' סיפר כי 'לא הייתה די הכנסה . הקהל שמע [ במכונות הרדיו ] רק רעש והיו לנו תירוצים מדוע לא שומעים . ההכנסה הייתה מינימלית . ' 'המכון' לא זכה לסיוע נוסף של 'חברת העובדים , ' והמתנגדים לקשר שבין ההסתדרות לבין 'המכון לרדיו' ציפו להתמוטטותו . הצלחתו של ' המכון' הייתה תלויה באשראי ארוך טווח לייבוא יקר של חלקי רדיו מחו"ל , ו'המכוך לא נחשב למפעל עתיר עבודה , בהשוואה לשאר מפעלי 'חברת העובדים . ' ' המכון' התמיד במאמצי שיווק של מכונות הרדיו הרעשניות והלא אמינות שלו , שנועדו לפעול בעזרת סוללות ומצברים . המהנדס מנדל אברמוביץ' פרש מן 'המכון' ויצא לשוק הפרטי . תחילה התחרה ב'מכון' בהרכבת מכונות רדיו תלויות חשמל , תוך הערכה נכונה של התפתחות רשת החשמל _pKn _w . rr > _VH במהרה הפך ליבואן רדיו , בסיוע אשראי מבנק אפ"ק . ייבוא מקלטי רדיו איכותיים מאירופה לארץ החיש עוד יותר את פיתוח תרבות הרדיו _בארץ ישראל , ובלם את הסיכוי לפיתוח תעשיית רדיו מקומית בארץ . עיתוני התקופה משקפים את התחרות המסחרית שהתפתחה בין 'המכון לרדיו' של דובקין ו'חברת העובדים' לבין 'רדיו א"י , ' בית העסק של יבואן הרדיו אברמוביץ ; ' והעיקר — בניגוד לדובקין , נקט אברמוביץ' כבר ב 1928 יזמה בתחום השידור , ופנה לממשל המנדט בבקשה לרישיון לשידור . בקשתו לא נענתה בשלב זה . ' המכון לרדיו' עמד על סף התמוטטות . מאז הקמתו שימש גם מעין סוכנות ידיעות ל'דבר , ' ובמחצית 1928 החל לספק ידיעות גם ל'הארץ' ול'דאר היום , ' כנראה תמורת פרסום חינם לתוצרת 'המכון . ' 'חברת העובדים' ויתרה כאן על המונופול שהיה לה לשימוש ב'מכון לרדיו' כסוכנות לאיסוף ידיעות מן העולם . האפשרות להתמודד על הקמת תחנת שידור הסתדרותית נראתה חשובה יותר . מזכיר ההסתדרות בן גוריון הגדיר את הבעיה והציע פתרון : 'יש להשתדל שאנו [ ההסתדרות ו"חברת העובדים [ " נקבל רשות להקים תחנה .... אם הממשלה תיתן רשות כזו לוועדת התרבות [ של הוועד הפועל , [ ואם לא — תסודר חברת חובבי רדיו שתבקש רשות כזו [ לכאורה בלי קשר להסתדרות . ' [ בךגוריק חשש מיתרון אפשרי של החוגים ה'אזרחיים' בתחום השידור היישובי , ושאף להקים תחנת שידור בשליטת ההסתדרות ובשליטתו שלו . 9 , _'psrr 65 בנובמבר _nnDDCn 9 , _'psrr 66 . 1927 67 . 1927 מנדל אברמוביץ' ( מנחם אביב , ( ריאיון למחבר , 12 בדצמבר Der Miniaturrundfunk Palastinas ' , Funk , 1932 , p . 127 68 . 1976 31 , _'pxn' 69 E . Lubrany . במאי ; 1928 'דאר היום 4 , ' ביוני 8 , 1928 ביוני 70 . 1928 יומן _בן גוריון , 27 באפריל . 1929
|
|