ראשית שידורי הרדיו בארץ־ישראל בתקופת המנדט — אינטרס יישובי־ציוני או מנדטורי־קולוניאלי?

עמוד:228

תהליך כיבוש תחום הרדיו על ידי ההסתדרות צבר תאוצה בראשית . 1926 בצמרת ההסתדרות לא הייתה הסכמה בקשר להשקעות התקציביות הגדולות שנדרשו לנושא . בנוסף על הקשיים התקציביים בתקופת המשבר הכלכלי של העלייה הרביעית חסרה בארץ ישראל תשתית מדעית , טכנית ותעשייתית שנדרשה לפיתוח תעשיית רדיו . דובקין , בשליחות בן גוריון , יצא למאבק במתנגדים לרעיון הרדיו בצמרת ההסתדרות ו'חברת העובדים . ' המאבק התרחש בישיבות של ועדות שונות ובחישובים תקציביים הנראים כיום שטחיים ומרושלים . דובקין המליץ תחילה על רכישת ציוד לחריטת תקליטים , להפצת נאומים מוקלטים של ראשי ההסתדרות _pKn ובחו"ל . בסוף יוני 1926 הגיש לוי דובקין ל'ועדת הרדיו שעל יד הוועד הפועל של ההסתדרות' דוח מסכם , ובו ניתוח מקיף של הקשיים הטכניים הצפויים בדרך לכיבוש הרדיו . מאבקם של דובקין ובן גוריון במתנגדים לכיבוש תחום הרדיו על ידי ההסתדרות ו'חברת העובדים' הסתיים ב 1926 בניצחונם של השניים : 'כאן , בארץ , שהיא מנותקת מעולם התרבות ... יש ליחס לו — לרדיו — ערך מיוחד ... להתקבלותו בחוגינו , חוגי הפועלים .... ועיקר עניינה של ההסתדרות ברדיו צריך להיות דבר התחנה המוסרת [ תחנת השידור .... [ אחרי אשר יסודר המכון לענייני רדיו בגבולות ההסתדרות , תפתח לה האפשרות לדרוס את רגלה לעניין התחנה המוסרת , שיהא לה — לתחנה — ערך תרבותי ופוליטי גם יחד . ' בן גוריון אישר בחתימתו את הסיכום שהשביע את רצונו . 'המכון לרדיו' יצא לדרך , ו'דבר' התפעם ן ' נוסף מפעל חדש למערכת המוסדות של הסתדרות העובדים , אשר ממנו תוצאות תרבותיות ומשקיות חשובות לעבודתנו _בארץ .... גם בענף זה מתייצבת האיניציאטיבה [ היזמה ] של ציבור הפועלים כחלוץ הקדמה התרבותית בא"י . ' ' המכון לרדיו' החל להפיץ את תודעת הרדיו ביישוב . הופיעו מודעות בעיתונים על ' מכירת אפרטי רדיו ... לימוד והסברה עם דמונסטרציה . ' בתערוכת 'תוצרת הארץ' בתל אביב הציג 'המכון' מכונת רדיו מצוידת ב'מגבירקול , ' שכנראה סבל מהפרעות ורעשים . לצדו הותקנו גם 'כשלושים טלפונים [ אזניות ] ושלושים איש יכולים לשמוע בבת אחת . ' ' המכון לרדיו' החל לגבות תשלום מן הסקרנים שבאו לשמוע רדיו באזניות והאזינו לכל מה שאפשר היה לקלוט . הציבור רצה לשמוע רדיו ; לתוכן הדברים שנשמעו הייתה בשלב זה חשיבות משנית . הציבור הסקרן , שהיה מוכן לשלם שני גרוש מצרי תמורת הקשבה לרדיו לשעה קלה , נרתע מרכישת מכונות רדיו בכמה לא"י מתוצרת 'המכון לרדיו , ' בשל ההפרעות והקשיים בקליטה . בית המלאכה של 'המכון' בתל אביב היה מוצף סקרנים , ואנשים נרשמו מראש להאזנה ב'אולם הרדיו . ' 'המכון' פתח 'אולם רדיו' גם בירושלים , ויצא גם לפתח תקווה , לחדרה וליישובים אחרים בארץ , וערך 'נשפי רדיו' שהפכו בזמנם לחלק מן הנוף התרבותי הלאומיות גם לטובת החוגים _ה'אזרחיים . ' בשולי המאבק והקונגרס ננקטו צעדים חדשניים בתחום התעמולה הציונית באמצעות תקליטי גרמופון ; בן גוריון לא שותף בעניין זה . 61 ידבר 24 , ' באוגוסט 62 . 1926 ידבר 26 , ' בספטמבר 13 , _'pxn' 63 . 1926 באוקטובר 64 . 1926 ידבר , 14 באוקטובר . 1926

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר