|
|
עמוד:213
כנסת באירופה . משום כך , באוריינטליזם היהודי של שנות העשרים היה מעט מאוד מן ה רגיונליסטי _, כלומר הייתה בו מעט מאוד התייחסות ספציפית למורשת הארכיטקטונית של _ארץ ישראל עצמה . בניין הטכניון של ברוואלד ( 1925-1911 ) אינו רומז למודל _ארץ ישראלי ברור , אלא מזכיר דווקא צורת מדרסה או מסגד איראני . מגן דוד גדול מעל הכניסה מבהיר עם זאת את משמעותו היהודית של הבניין . קדם לטכניון ( וכנראה השפיע על עיצובו ) תכנון בית הגימנסיה הרצליה בתל אביב ( בוריס שץ ויוסף ברסקי , , ( 1910 אולי הבניין הייצוגי הראשון של היישוב . אוצר הצורות ה'מזרחי' שם לקוח מן השחזור הדמיוני של בית המקדש לפי פרו ושיפייה _, ( Perrot & Chipiez . 1887 ) שאין לו דבר עם מודל ארץ ישראלי או מזרחי כלשהו . הניסיון ליצור סגנון יהודי _ארץ ישראלי באמצעות מובאות סגנוניות מזרחיות ננטש לקראת סוף שנות העשרים . יוחנן רטנר , הארכיטקט של בניין המוסדות הלא ומיים בירושלים , ניסח את העמדה שהתקבלה בשנות השלושים ביחס לאוריינטליזם : נעשה ניסיון להשיג ארכיטקטורה לאומית באמצעות חיקוי הסגנונות המזרחיים ... לאחר ניסיונות אחדים מסוג זה בירושלים ובתל אביב , ארכיטקטים ארץ ישראלים נטשו תחום עקר זה של חיקוי .... ארכיטקטים החיים בארץ אינם יכולים שלא לחוש את הריקנות ואת הסתירות שבגישה זאת לפתרון הבעיה הארכיטקטונית של ארץ ישראל . עם של היכרות הנוף האמתי אד - _^ _ישראל הבהירה את חוסר הרלוונטיות של מובאות מן האסלאם האיראני או הספרדי . רגיונליזם המבוסס על התייחסות קונקרטית אל הארכיטקטורה הערבית המקומית , כפי שהיה בארכיטקטורה הממלכתית הבריטית , לא היה בו כדי לבטא את הזהות הלאומית של היישוב . הגישה המודרניסטית , שהתגבשה באירופה במשך שנות העשרים וביקשה לעקוף לגמרי את ההזדקקות למחוות היסטוריציסטיות וסימבוליות בארכיטקטורה , נראתה כמוצא המתקבל ביותר על הדעת . מודרניזם ארץ ישראל המנדטורית הייתה אחד המאחזים הראשונים של התנועה המודרנית מחוץ לאירופה , לאחר שבראשית שנות השלושים היישוב היהודי אימץ את המודרניזם כסגנון נורמטיבי בכל סוגי הבנייה , ממוסדות עד בנייה למגורים . הבניין המודרניסטי הראשו ן בארץ , תחנת הכוח של רוטנברג בחיפה , תוכנן כבר ב 1923 _על ידי אריך מנדלסון . 33 הירשפלד , 'קדימה , ' איורים בעמי . 99 Architecture in Palestine ' . Palestine / Middle East Economic Magazine . nos . 7-8 34 ( 1933 ) . pp . 293-296 Eugene Ratner . 35 פרסומים רבים עוסקים בפרקים שונים של הארכיטקטורה המודרנית ביישוב ; אך מעט חיבורים מנסים להעריך את התקופה בכללותה . ראו : Anatomy of a Profession : Architects in Palestine during the Style : Transmissions and Transformations ' _, Architecture SA ( September / October 1987 ) . pp . 36—13 : G . Herbert . 'On the Fringes of the International I 1992 ) . pp . 149-162 : G . Herbert and S . Sosnovsky . _Baiihuus G . Herbert & I . Heinze-Greenberg . י on the Cannel and the Crossroadsof Empire , Jerusalem 1993 ; I . Kamp-Bandau et 111 .. Tel Aviv : British Mandate \ Architeclura . 22 . no .
|
|