מנהיגות ומוסדות פוליטיים ערביים־פלסטיניים בתקופת המנדט

עמוד:115

וקיום שירותים חיוניים כמו ביטחון , בריאות , חינוך , סעד , תחבורה , אספקת מזון , דלק , חשמל ומים , החריף עוד יותר עקב ההסלמה במעשי האיבה שליוותה את הפינוי הבריטי עד שהפכה למלחמת אזרחים כוללת . על אלה נוספו דלילות המשאבים הפיננסיים שעמדו לרשות הוועד הערבי העליון וכן גישתו _הסיעתית הצרה בכל הקשור לחלוקת הנשק שרכש — או קיבל מממשלות ערב — בין אזורים וקבוצות אוכלוסייה . קשה להמעיט באחריותה של המנהיגות הלאומית הירושלמית למצב עניינים זה . בקשתו של המופתי בפברואר 1948 להקים ממשלה זמנית ערבית פלסטינית אמנם נדחתה , אך גם אילו הוקמה , ספק אם היה ביכולתה להביא לשינוי מהותי בהיקף וביעילות ארגון האוכלוסייה הפלסטינית בשלב זה , שבו כבר יצאו מן _psn אלפים רבים ממשפחות הנכבדים והאליטה העירונית . מכל מקום , חששותיו של המופתי מפני היווצרות מרכז כוח פוליטי מתחרה בהיעדרו , חשדנותו גם כלפי שותפיו הקרובים ונטייתו לריכוזיות קיצונית , כל אלה יצרו חלל סמכותי ומוסדי בקרב האוכלוסייה הערבית הפלסטינית . תיאור ביקורתי קולע למצב אנומלי זה נתן הקונסול המצרי בירושלים באותם ימים , פראג' טאיע : ביולי 1947 שהו בפלסטין רק שלושה מחברי 'הוועד הערבי העליון , ' ולאחר זמן קצר נותרו רק שניים . הביקור בבניין 'הוועד הערבי העליון' השאיר בי דיכאון בשל השיממון ששרר בו . שלושה ארבעה פקידים חסרי מעש , ושני חברי 'הוועד הערבי העליון' שנותרו בירושלים , אחמד חלמי וחוסיין פח'רי אלח'אלדי , היו חסרי סמכות וקשישים . לא היו בידם כספים לצרכים חיוניים והם לא ידעו דבר על נשק ששלח המופתי ללוחמים . בכל דבר קטן נאלצו לפנות למופתי בקהיר ... מעט הנשק שנקנה ונמסר לגורמים מפוקפקים הוא המעט החיובי שעשה 'הוועד הערבי העליון . ' הפיצול האזורי והפוליטי לא פג גם ערב פרוץ מעשי האיבה ואף במהלכם . מכאן , פעלו מנהיגי האופוזיציה אצל ראשי ממשלות ערב כדי שלא יתנו בידי המופתי כספים ונשק שמא יפנה אותם נגד מתנגדיו הפוליטיים , ונמענו מלסייע בגיוס מתנדבים צעירים לשורות הכוחות הלא סדירים שהיו בהתארגנות בסוריה . המופתי מצדו נמנע משיגור נשק וכספים למתנגדיו המסורתיים בחיפה , בשכם ובחברון . תהום העוינות בין המופתי לבין מתנגדיו השתקפה היטב גם בחוסר ההתלהבות של האוכלוסייה העירונית ובעלת היכולת לתרום מכיסה ל'בית האוצר הערבי' בחודשי הקיץ והסתיו של , 1947 ואף לאחר שפרצו מעשי האיבה . פניית הוועד הערבי העליון לשיטות של לחץ ואיומים כלפי תורמים בכוח הגבירו את הניכור כלפיו בקרב בעלי האמצעים , רובם ככולם עירוניים שמעולם לא היו חסידים נלהבים של המופתי . אפשר לראות ביטוי מובהק לתוצאות הדלות של מאמצים אלה בעובדה שערב פרוץ Studies . 73 ( 1977 ) . p . S 6 Don Peretz . 'Palestinian Social Stratification : The Political Implications ' . Journal of Palestine 65 70 m 66 פראג' אלטאיע , _צפחאת מטוויה ען פלסטין [ ללא מקום ושנת הוצאה , [ עמ' . 66-65 67 דוח מודיעין , 13 בנובמבר , 1947 אצ"מ , ; S _25 / 9068 ח'לדון סאטע אלחצרי ( עורך , ( מד'כראת טה אלהאשמי , ב : , 1955-1942 ביירות , 1978 עמ' 173 , 158-156 ( הלן : מד'כראת טה אלהאשמי ;( _ח'יריה קאסמיה ( עורכת , ( פלסטין פי מד'כראת אלקאוקג'י , , 1948-1936 ביירות , 1975 עמ' ; 131-130 מוחמד עזת דרוזה , חול אלחרכה אלערביה אלחדית'ה , צידון , 1950 עמ' ; 104 עזת טנוס ( מנהל 'בית האוצר

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר