|
|
עמוד:99
בהם סוחרי קרקעות , מפירי חרם ופעילים שהטיפו למתינות ולהבנה יהודית ערבית _, מאבק שהגיע לשיאו באביב קי ץ . 1947 מגמה זו , שביטויה המרכזי היה פעולות רצח ויצירת אווירה של טרור , שיקפה את ההתעוררות הלאומית הערבית החל מראשית 1946 בעקבות שובם של ראשי החוסיינים לעמדת מנהיגות , הקמת ה'נג'אדה' וה'פתווה , ' ודחיפות מאמצי הארגון הלאומי לאחר השפל של תקופת המלחמה . הטרור זכה לעידוד ולהשראה גלויים מצד החוגים הלאומיים ובראשם ההנהגה החוסיינית , אישי ציבור וקבוצות פוליטיות מחוגי אלאסתקלאל , באמצעות העיתונות _הערבית הפלסטינית שהשתתפה באורח פעיל ביצירת דה לגיטימציה והתרת דמם של ' הבוגדים , ' ונענה ברצון על ידי 'האחים המוסלמים / _'א נג'אדה' וארגוני הנוער . מנובמבר 1946 ואילך עלה בהדרגה קצב מעשי הרצח שיוחס לקבוצות טרור וכן לבודדים שפעלו לכאורה בשם העניין הלאומי ; אך הדבר הפך בהדרגה גם למסווה לפעולות סחיטה ולחיסול חשבונות על רקע משפחתי . באביב 1947 העמיד הטרור הגואה את ההנהגה הלאומית בדילמה נוכח היעדר השליטה במבצעי מעשי הרצח שהחלו גובים מחיר גם ממשפחות האליטה המסורתית , דבר שהביא לגילויי דעת והצהרות פומביות בדבר הצורך לשים סייג לפעולות אלה , ולחשש כבד מפני הידרדרות למאבק הדמים של שנות המרד בעשור הקודם . גם כאן , רק חוגי השמאל יצאו מלכתחילה חוצץ נגד הטרור והזהירו מפני היותו חרב פיפיות העלולה להרוס את מאמצי הארגון והגיוס הלאומיים החיוניים למאבק בבריטניה ובתנועה הציונית . למרות הביקורת מצד אישי ציבור ותנועות פוליטיות נמשכו מעשי הרצח , ואווירת הטרור שהשתלטה על הציבור מסבירה היטב את המשמעת הלאומית שהופגנה על ידי הציבור הפלסטיני בהחרמת ועדת אונסקו"פ . ההנהגה החוסיינית , מעודדת מהצלחתה זו , הפכה עתה לתוקפנית יותר ביחסה כלפי יריביה הפוליטיים מבית , במיוחד לאחר פרסום מסקנות ועדת אונסקו"פ בראשית אוגוסט , והביאה לחידוש המאבק והטרור הפנימיים בצד הגברת הפעילות _האנטי יהודית האלימה . קרבנות הטרור היו עתה גם מבקרים פוליטיים של הוועד הערבי העליון , שערערו על דרכי ניהול העניינים הלאומיים מטעמו ועל מידת ייצוגיותו . _הקרבן הבולט ביותר מבין אלה היה מנהיג 'אגודת הפועלים הערבית' סאמי טה שנרצח בחיפה באמצע ספטמבר , פחות מחודש לאחר שכינוס הוועידה השנייה של האגודה הכריז על התנגדותו להצעת החלוקה , ברוח עמדת הוועד הערבי העליון . חרף 23 סיכום מודיעין , 'תגובת הציבור הערבי על הטירור הערבי הפנימי 16 , ' במאי , 1947 ארכיון ההגנה , חט' , 105 תיק . 102 24 מסמך המודיעין מדווח שאחמד חלמי , יו"ר 'קופת האומה , ' אמר כי 'אם נרצה לנהוג לפי מידת הדין , נצטרך לרצוח שלושה רבעים מהתושבים הערבים , ' שם . גילויי דעת בדבר הצורך להפסיק את מעשי הטרור התפרסמו בביטאון החוסיינים אלוחדה 3 בינואר , 1 באפריל ו 7 באפריל ? 1947 ובעיתונים אלדפאע , 22 באפריל , 1947 ופלסטין , 27 במרס . 1947 25 למשל , אלאתחאד , 5 בינואר , 16 בפברואר ו 13 באפריל . 1947 ב 23 באפריל 1947 גינה כינוס ארצי של אגודות פועלים את הטרור האישי , שם . 26 למעט תזכירו של מוסא אלעלמי , שהועבר בחשאיות לוועדת החקירה _בג'נבה . הדבר נודע לאחר זמן קצר והגביר את הטינה כלפיו מצד הוועד הערבי העליון , אך הוא נהנה כנראה מחסינות מטרור בשל היותו גיסו של ג'מאל אלחוסייני . 27 _ביאן נויהד אלחות , אלקיאדאת ואלמואססאת פי פלסטין , 1948-1917 ביירות , 1986 עמ' 527-526
|
|