תגובות

עמוד:81

הבריטית כן ייטב . וכל כך למה ? ביקשנו להבטיח כי כל הון שיוזרם לארץ ישראל יופנה לפיתוח הסקטור היהודי בלבד . רק הון המיובא ממקורות יהודיים יוכל להתנקז לאפיקי המשק היהודי , בעוד שייבוא הון ממקורות ממשלתיים יופנה גם לפיתוח המשק הערבי . קו זה התבסס גם על האמונה כי ההסתדרות הציונית או הסוכנות היהודית יצליחו לגייס את ההון הנדרש לשם פיתוח המפעל הציוני . משנתברר במשך הזמן כי הציפיות מגיוס הון יהודי היו מוגזמות , ואולי גם משום שהגענו לכלל הכרה כי כל הון שיושקע בארץ ישראל גם ממקורות ממשלתיים יזרום בסופו של דבר בחלקו הגדול באפיקי המשק המפותח יותר , שהוא המשק היהודי , שינינו את הקו ופנינו אל הבריטים בבקשה להלוואות ממשלתיות ולהשקעות בפיתוח הארץ . בעניין החינוך , מן הראוי לקשור את הדברים למסורת האימפריאליסטית הבריטית . המסורת הבריטית הייתה שונה מאוד מן המסורת הצרפתית , למשל . אילו שלטו הצרפתים כאן הם לא היו שואלים את פינו ולא את פי הערבים י הם היו משקיעים סכומי עתק ואף מתקינים תקנות מיוחדות כדי להפיץ את תרבות צרפת בתחומי המנדט ולטפח כאן את מערכת החינוך בצרפתית . האימפריאליזם הצרפתי היה במידה רבה מאוד אימפריאליזם תרבותי ; מה שאי ן כן לגבי האימפריאליזם הבריטי , שנהג ביתר נינוחות והניח לתהליכים הטבעיים של השפעה תרבותית לעשות את שלהם . הערתי העיקרית מכוונת לדברים שנאמרו כאן ביחס לכוונות הבריטים , מחשבותיהם ומזימותיהם — אם לסיים או לא לסיים את משטר המנדט , אם לצאת או לא לצאת מכאן . לדעתי , כל טענה בעניין זה צריכה הוכחה . כמובן שלא תזיק גם ידיעת הדפוס הכללי של האימפריאליזם הבריטי . הנה עניין המועצה המחוקקת . עניין זה הטריף את דעתנו בשנות השלושים , כאשר התעורר הנציב ווקופ — לא במעט בלחץ הערבים , שהשכילו בינתיים להבין את החשיבות של המוסד הזה כמכשיר במאבקם לעצמאות — וניסה בכל מאודו להקים את המועצה המחוקקת , למרות התנגדותנו . הוא עשה כן בראש וראשונה משום שהיה מחויב לכך על פי כתב המנדט , ולא יכול היה להתחמק מזה מרגע שהערבים התעוררו לתבוע את המגיע להם בהתאם לו . קיום הסכמים היה בבחינת אבן פינה במבנה האימפריאליסטי הבריטי . בל יהיה הדבר קל בעיניכם . זה לא היה עניין של יפי נפש ולא עניין של אצילות ; זה היה נדבך שעליו השעינו הבנאים הגדולים של האימפריות בהיסטוריה , החל מן הרומאים בשעתו , את המבנה כולו . הם הבינו יפה את חשיבות האמינות הבנויה על קיום קפדני של הסכם חתום — הסכם שלום , הסכם הגנה או כל הסכם אחר — כאמצעי להקמת קואליציות גדולות ולהרתעת גורמים תוקפניים . להזכירכם , הבריטים נכנסו לשתי מלחמות עולם גם כשלא רצו להיכנס אליהן , רק משום שהיו חתומים על הסכמי הגנה עם מדינות שהותקפו . הבריטים היו אמורים לסיים את משטר המנדט ולהעניק עצמאות לתושבי הארץ תוך טווח זמן סביר . הם סיימו את המנדט בעירק ב , 1931 ובאותו זמן לערך התחילו לאותת לנו באמצעים שונים על כוונתם לסיים את משטר המנדט בפלשתינה . אני נזכר במעמד משעשע מתוך אחת הישיבות של ועדת שאו בדצמבר , 1929 שבו עורך הדין הבריטי סטוקר , שייצג ( בשכר ) את הצד הערבי , ערך חקירת שתי וערב לנציג הציוני הארי סאקר , שהיה חבר ההנהלה הציונית ומשפטן בהכשרתו . הוא ניסה לחלץ ממנו , ללא הצלחה , תשובה ברורה לשאלה — מתי , לדעת הציונים , יש לסיים את המנדט . סאקר השיב שיש דברים שאין להם

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר