|
|
עמוד:73
העשרים , ובשוני משאר רחובותיה הראשיים של ירושלים , שכולם היו צירי תנועה ותיקים שיצאו משערי העיר העתיקה לכל כיוון , נסלל בתוואי חדש לחלוטין שחיבר צירים ותיקים אלה . רחוב המלך ג'ורג' היה עד מהרה לציר החיים הראשי של ירושלים , ביחד עם רחוב בן יהודה הניצב לו , שיחד עם רחוב יפו יצרו את 'המשולש הירושלמי' המפורסם . הבריטים נטעו עצים לאורך הרחוב , ואף יזמו והקימו בו מאוחר יותר גן עירוני . שאיפתם לייפות את ירושלים על ידי גנים מצאה את ביטויה באתר ייחודי נוסף שנתנו הבריטים לעיר : 'גן השושנים' ( למעשה גן הוורדים ) שניטע וטופח בשכונת טלבייה בירושלים והפך עד מהרה למקום קבלות הפנים הרשמיות של ירושלים ומודל לחיקוי בירושלים הרשמית עד היום . פעילות בריטית נוספת שטבעה את חותמה על העיר לשנים רבות ומצאה את ביטויה המחודש לאחר איחוד ירושלים , הייתה ניקוי המצודה ( מגדל דוד ) והפיכתה למקום מפגש לאמנים ולאנשי רוח . הבריטים ניקו את המצודה מלכלוך של דורות , חשפו חלק מאוצרותיה הארכאולוגיים , והפכוה למרכז תצוגה ואמנות ארץ ישראל . תערוכות הציור הפומביות הראשונות בארץ נערכו במצודה , ועמן תערוכות של מלאכת יד מקומית , עבודות 'בצלאל , ' ותצוגות אמנות אחרות . הבריטים היו אפוא הראשונים שראו את הפוטנציאל התיירותי והחברתי הגלום במצודה , וזאת בשוני מוחלט מהגישה העות'מאנית ( והירדנית ) שראו בה מקום צבאי בלבד . סיכום הבריטים , שניהלו את ירושלים כ 30 שנה , ניסו ככל יכולתם לנהל אותה כעיר בירה ועיר קודש , ועם זאת כעיר מודרנית לכל דבר , בעלת חשיבות עולמית , הנמצאת בשליטה אירופית נוצרית . גישה זו הכתיבה אילוצים והשפעות שונות על ירושלים , שהביאו ליצירת סגנון חיים מיוחד בירושלים המנדטורית ; אך השפעתה של פעילות זו ושל האווירה שנוצרה בעיר חרגה הרבה מעבר לתקופת שהותם של הבריטים בעיר . שלושים שנות שלטון בריטי בעיר הקנו לה קווים תרבותיים , כלכליים , תכנוניים ותרבותיים המאפיינים אותה עד היום . 11 ביגר , 'קוים בהתפתחות השטח הבנוי של ירושלים' ( לעיל , הערה , ( 4 עמ' . 263
|
|