|
|
עמוד:69
בראשית שנות השלושים , עם הגידול הנמשך באוכלוסיית העיר ופיתוחה המודרני , ועם השיפור במערכת הכספים של הממשל הבריטי בארץ ישראל עקב העלייה היהודית הגדולה ( העלייה החמישית , ( ניגשו הבריטים לביצוע מפעל המים המרכזי _pxV _ nzr' . _Vx מעיינות ראש העי ן , שהיו כמעט לא מנוצלים וזרמו לים דרך נהר הירקון , נשאבו לברכות אגירה גדולות , ומשם הוזרמו לירושלים דרך מערכות מודרניות של צינורות רחבי קוטר ומשאבות רבות עצמה . לאורך קו הצינורות הוקמו תחנות שאיבה , המשמשות בחלקן עד היום את מפעל הזרמת המים לירושלים . התחנות בשער הגיא ובשואבה ( יישוב על שם התחנה ) נראות היטב לנוסע בכביש העולה לירושלים ממערב . מפעל זה , שבקצהו נבנתה ברכת אגירה גדולה ומכוסה ועליה מגדל מים המתנוסס במרכז שכונת רוממה , במקום הגבוה ביותר בירושלים 824 ) מטר מעל פני הים , ( פתר את בעיית המים של ירושלים עד להקמת המדינה ( לאחר מכן נשאר חלק מקו הצינורות בשליטה ירדנית , באזור לטרון . ( עם זאת , הקפידו השלטונות על תקנה שקבעה שכל בונה בית בירושלים חייב לדאוג לבור לאגירת מי הגשמים . תקנה זו , שנשמרה בקפדנות למרות שייקרה את מחיר הבנייה בירושלים , עזרה לירושלים העברית בעת המצור במלחמת העצמאות . מעבר לפעולות חיוניות אלה הקימו הבריטים שירות דואר מרכזי יעיל ותקין לנוחות התושבים , במקום שירותי הדואר הכושלים של השלטון העות'מאני ושל המעצמות השונות שפעלו בעיר בתקופה העות'מאנית . המברקה בעיר פעלה במשך 24 שעות ביממה , שבעה ימים בשבוע ( פקידים יהודים , מוסלמים ונוצרים נהנו כל אחד מיום חופש אחר אך המערכת פעלה ללא הרף , ( ומכתבים חולקו שלוש פעמים ביום . הוקמה מערכת טלפונים , ואלפים מתושבי העיר היו מחוברים אליה ודרכה לכל הארץ . כבישי העיר כוסו באספלט ביזמה ובמימון של השלטונות , שגם עזרו בארגון תחבורה ציבורית במחירים זולים וקבועים בעיר תכנון העיר ועיצוב נופה גולת הכותרת של הפעילות הבריטית למען ירושלים הייתה הדאגה לשימור יופיה ותכנונה כעיר מודרנית . הממשל הצבאי כבר עסק בשיקום האתרים ההיסטוריים שנפגעו מהזנחה רבת שנים , נטע גנים ציבוריים ושתל עצים לאורך רחובותיה הראשיים של ירושלים . כיפת הסלע שופצה בפיקוח בריטי בעזרת תרומות שגויסו מכל רחבי העולם המוסלמי ; שופץ בית החולים לעיניים סנט ג'ון שנפגע בעת המלחמה , ונבנה מחדש המבנה מעל קברו של שמואל הנביא , שנפגע מאש תותחים בזמן הקרבות . מגדל השעון שהוקם על שער יפו בתקופת השלטון העות'מאני ( 1907 ) הוסר ממקומו , ואף הוחל בתכנון נטיעת גן סביב חומות העיר , הצעה שלא נסתייעה ובוצעה רק לאחר מלחמת ששת הימים . הבריטים כיבדו את אופיה הייחודי של ירושלים כעיר דתית ומקודשת על ידי סגירתם של בתי הבושת שפרחו בעיר בעת המלחמה ולאחריה , ואסרו לפתוח בארים ובתי מרזח , קברטים ומועדוני 16 דוח הנציב העליון לפלשתינה _ןא"ין , 1925-1920 ירושלים . 1925
|
|