ירושלים — בירת השלטון הבריטי בארץ־ישראל 1948-1917

עמוד:67

ממשלה בעיר . הבריטים ראו כאמור בשלטונם בארץ פרשה ארעית , ולא רצו להשקיע את כספי המסים שאספו בארץ בבנייה ממשלתית מפוארת . השלטון הבריטי לא הסתפק בעצם קביעת העיר כבירת הארץ אלא פעל למציאת פתרון לבעיותיה המיוחדות , בעיקר בשנים הראשונות לשליטה הבריטית בעיר כאשר המערכת העירונית הייתה חלשה ולא יעילה . מיד לאחר כניסת הצבא הבריטי לעיר התעוררו בעיות עירוניות רבות . מלחמת העולם הראשונה הביאה בעקבותיה משבר כלכלי וחברתי קשה . הממשל העירוני המקומי היה אדיש לענייני העיר ולא דאג לתושביה . בעיר שרר רעב , בשל ניתוקה מכל מקורות האספקה ושיבוש הדרכים המובילות אליה . מערכת אספקת המים הייתה לקויה וסכנת מגפות ריחפה על העיר הרעבה והצמאה . בחודשי החורף הראשון לשליטה הבריטית בעיר חסרו בה חומרי הסקה . בימות המלחמה שובשו עבודות הניקיון , והזוהמה הייתה ללא נשוא . הממשל הבריטי פעל במהירות . תוך זמן קצר חוברה ירושלים לרשת הרכבות הארצית ( שפורקה בעת המלחמה , ( ולראשונה גם לרשת מסילות בין לאומית שהגיעה למצרים בדרום — והחל מסוף 1918 דרך חיפה לדמשק בצפון . באמצעות מסילה זו החישו הבריטים מזון לעיר ואף פיקחו על חלוקתו לתושבי ירושלים הרעבים . נקבעו מחירים רשמיים למוצרי מזון בסיסיים ונפתחו חנויות מכולת שהופעלו בידי הצבא . שיפור מערכת הדרכים לעיר , ובעיקר סלילתו מחדש של הכביש הראשי ליפו וציר האורך הראשי מבאר שבע לגליל דרך ירושלים , הקלו על העברת אספקה לעיר . משנסתיימה המלחמה ויוצב המסחר בעולם , שוחררו פקידי הממשל מדאגה זו . עתה הוחל בטיפול בבעיות הבריאות . מרפאות לשירות הציבור שופצו ונפתחו בירושלים , כמו גם בתי חולים ממשלתיים ובתי מרקחת . אוכלוסיית ירושלים חוסנה נגד מגפת האבעבועות ; הזוהמה שנצטברה בתקופת המלחמה סולקה במימון הממשל , והותקנו פחי אשפה ציבוריים . בפעולה מיוחדת נגד מוקדי מחלת המלריה שהפילה מדי שנה מאות חללים בירושלים כוסו כל בורות המים הפתוחים ומקווי המים הגלויים והמחלה , שרווחה דרך קבע בעיר , הודברה . חנויות ששכנו במבני עץ רעועים בשוק מחנה יהודה נסגרו , וניתן עידוד לבניית שוק קבוע . השפכים של העיר תועלו ונוקזו לכיוון נחל קדרון , מי השתייה טוהרו , והוטל פיקוח סניטרי יעיל על בעלי חנויות ומפעלים מזהמים . ' לצד הדאגה לניקיון ולבריאות פעל הממשל למציאת פתרון לבעיות הדיור של תושבי ירושלים . הממשל הבריטי לא הגיע לפעולה יזומה באשר לבניית בתים ( דבר שלא נעשה אף בבריטניה של אותה התקופה , ( אולם ניסה לפתור את בעיית הצפיפות והמחסור שנבעו מהפסקת הבנייה בזמן המלחמה . הצפיפות שנגרמה עם שובם של תושבים רבים לעיר ועם תחילת העלייה השלישית הביאה לפרסום חוקים להגנת הדייר , ונאסר על בעלי הבתים להעלות את שכר הדירה ללא אישור השלטונות . כשהיצע הבנייה עלה על הביקוש , נפסק הפיקוח . מאוחר יותר , בתקופת מלחמת העולם השנייה , נחקק מחדש חוק הגנת הדייר המתייחס עד היום למאות מבנים בירושלים . 14 ביגר , 'תרומת השלטון הבריטי' ( לעיל , הערה 15 . ( 8 יי בךאריה , 'התמורות העיקריות בהתפתחותה של ירושלים בראשית השלטון הבריטי /( 1926-1917 ) הנ"ל , ארץ בראי עברה , ירושלים תשס"א , עמ' . 500-377

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר