מירון בנבנשתי

עמוד:49

חולצתו הלבנה ועל מכנסיו הקצרים , והוא צעק : 'מדינה עברית ! עלייה חופשית " . הייתי בן חמש . הזיכרון השני הוא 22 שנה מאוחר יותר . אני בגיברלטר , ממתין בתור לביקורת יציאה עם מכוניתי , ומכונית אמריקנית ענקית פוגעת בי מאחור . אני יוצא מן המכונית ורואה לוחית רישוי מרוקנית , וערבי צועק עליי ואני צועק עליו , כפי שקורה בין נהגים , ובינתיים אנו מעכבים את התור . אז מגיע _רב סמל ראשון בריטי לבוש קסדת שמש ומכנסיים קצרים , ואומר : 'הרי שניכם נוסעים לספרד , למה שלא תתפשרו ביניכם במלגה ' ? ואני זוכר את עצמי עונה , 'לא אעזוב את האדמה הבריטית , אני מאמין רק בצדק הבריטי . ' ואז הבנתי לראשונה שאני בעצם אימפריאליסט ; כלומר , אימפריאליסט בלתי סביר לחלוטין , בהתחשב במקום שבאתי ממנו . לא רק שהייתי יהודי ישראלי , אלא בנם של דויד ולאה בנבנשתי , מורה ואחות , שלא היה להם דבר עם החברה הגבוהה של מלון המלך דוד , עם כל הפנטזיות הקוסמופוליטיות של הוותיקים שרקדו באולם או בבר של המלון בשנים המאושרות כאשר מיליוני יהודים הושמדו ונהרגו בתאי גזים במחנות . לא היה לנו כל חל ק בזה . אך הייתה לי תחושה שגיליתי משהו ממשי , שאני אוהב את האימפריה הבריטית . ואז חיפשתי את הסיבות לתחושתי זאת , ומצאתי אותן באבי , שלימד אותי דברים רבים וגם את גאוותו בכך שהיה חייל של הוד מלכותו , טוראי ראשון ברובאים המלכותיים המפורסמים , גדוד העיר לונדון ( שנקרא לאחר מכן הגדוד היהודי הראשון . ( גם הוא חבש קסדת שמש ולבש מכנסיים קצרים כאשר עמד בשמירה באיסמעיליה ובמקומות אחרים , והוא היה גא מאוד בשירותו בצבא הוד מלכותו . אני זוכר ששיחקתי בשלושת העיטורים שלו , האחד מפליז — עיטור הניצחון ; האחד עיטור המלחמה , והשלישי , קטן יותר , של ' יהודה המשוחררת , ' שהארגונים היהודיים העניקו למתנדבים בלגיונות היהודיים , שהראה את ההפך מן המטבע הידועה 'יודאה קפטה . ' ומה שהיה מגוחך ביותר היה שאיש המנדט הבריטי הזה לא ידע כלל אנגלית ! הוא אמר : מה שלא כתוב צרפתית פשוט אינו קיים . כמו כל הלבנטינים _, האנגלית לגביו הייתה שפתם של המתעשרים החדשים . אך מה שהוא זכר — ואני כותב זאת מן הזיכרון — היו דבריו של ג'יימס מוריס , ( Morris ) מורי לנושאי האימפריה : 'אתה זוכר את השאלה האימפריאלית , ששימשה כאתגר במשך מאות רבות , "עצור , מי שם — " ? ידיד . קודם יש לזהותו כידיד , לאחר מכן הוא מוסר את הססמה _, ואז : "עבור , ידיד , הכל בסדר . "' מילים אלה היו היחידות שאיש זה הכיר באנגלית . ואז כבר לא הייתי בטוח ברגשותיו כלפי האימפריה הבריטית , אך שאלתי את עצמי מהם רגשותיי . חשבתי , כנראה שזוהי האשליה של הקשר שלי עם מפעל כביר זה , האימפריה הבריטית . אפשר לומר עליה דברים רבים , ורבים אמרו עליה דברים רבים ; אך הייתה תפארת במפעל זה ; הוד וחיוניות שהביאו עמם חוק וסדר , ממשל תקין , משחק הוגן ובמיוחד את השפה המשותפת של העולם הזה — את האנגלית ואת הספרות האנגלית . מוריס אמר : 'האימפריה הייתה רעשנית , אדיבה , שחצנית , עיוורת לדברים רבים , בעלת חזון בדברים אחרים , מזהירה אך לעתים קרובות שוגה , מעוררת אהבה אך לעתים גם מעוררת זעם . ' היא הייתה בהחלט מושכת . אני בטוח שאני חולק תחושה זו עם הרבה ' אימפריאליסטים' לא סבירים אחרים , אפילו בין אלה שלחמו באימפריה הבריטית . אני זוכר משהו שאמר צ'רצ'יל על לוחמים ותיקים , כאשר פגש את נהרו בפעם הראשונה . דמעות זלגו מעיניו באומרו : 'אנו כלאנו איש זה למשך עשר שנים , והוא אינו נוטר טינה .

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר