ויליאם סקווייר

עמוד:44

בזמנים כאלה . המחלקות שלנו היו פזורות סביב הרובע היהודי והרובע הנוצרי , מן המנזר הארמני בצד האחד אל שער האשפות ואל השטח שכינינו אותו 'ורשה הקטנה , ' שנהרס בשלב מסוים של הלחימה ועתה סימן את תחילת האזור הערבי . המחלקה שלנו הייתה בוורשה הקטנה , ומטרתה הייתה כמובן למנוע מן הערבים לחדור ולהביא לצרות בעיר העתיקה . אני בטוח שהיהודים לא תכננו כלל לגרום צרות לערבים ; אך עלינו היה להפריד בין שתי קהילות אלה . עמדתי הייתה בשער האשפות , ולמרות שמו התגאיתי להיות שם . המפקדה הייתה בתוך מערך של בתי כנסת . הרב עדיין חי שם בדירתו הקטנה , אך היה עלינו לפלוש למרפסתו כי משם הייתה תצפית האש הטובה ביותר אל מעבר לכותל המערבי לכיוון מסגד עומר , כך שהמדפסת הייתה כולה _מדושנת בשקי חול . בית הכנסת היה שם , אך לא היה בשימוש — לפחות לא על ידנו . והיו גם שרותים במרפסת גדולה זו ; אתם מבינים , חלק זה של ירושלים עומד בשיפוע כלפי מטה — או כך היה אז . קשה היה לי להכיר את המקום כשחזרתי לבקר שם , כי נוספו בניינים רבים . גרנו עם הרבי ושתי בנותיו ; ותהיתי אחר כך , כמה צבאות היו פועלים באופן כזה ? ראשית , אתם מבינים , אין זה יעיל צבאית להחזיק בעמדה צבאית יחד עם רבי ושתי בנותיו , או אפילו עם רבי ובת אחת .... 'מה היו אחרים עושים במקומנו ' ? הייתי שואל את עצמי . זה עשוי להיות תרגיל טוב לנסות ולדמות מה היו הרוסים עושים , או הצרפתים , או הגרמנים , לעומת מה שהבריטים עשו . ובכן , גרנו עם הרבי ושתי בנותיו . הרבי היה חולה והיה זקוק לבננות ; ובננות לא צמחו ברובע היהודי של העיר העתיקה . הרובע היה מנותק , ותושביו לא יכלו לצאת לשווקים בצד הערבי , כפי שתזכרו . כך שאחד מתפקידיה של המחלקה היה לדאוג לכך שהרבי יקבל בננות מדי יום ביומו . היינו מחליפים את מנות הקרב שלנו , שהחיילים ממילא לא אהבו , בפרות טריים ובמצרכים מן הצד הערבי ומן השוק . עזבנו את ירושלים ב 14 במאי . 1948 כמובן שאיש לא האמין עד אז שאכן נעזוב . כאשר אני אומר 'איש , ' אני מתכוון לאנשים שדיברנו אתם , באמצעות מגעים מקריים עם שתי הקהילות . הם לא האמינו שאכן נקום ונעזוב . אוסיף רק דבר אחד אישי . כאשר נשלחתי לארץ ישראל , אמי שאלה , 'מה תעשה בארץ ישראל ' ? ושאלתה השנייה הייתה : 'מה זה עסקך בכלל ' ? לצערי , לא יכולתי להשיב על אף אחת משאלותיה . כפי שאתם יודעים , הקבינט הבריטי גם הוא שאל את עצמו אותן שתי שאלות באותו זמן , ולא הגיע לתשובה , וזה מסביר מדוע אני כאן היום ולא במקום אחר .

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר