|
|
עמוד:397
ד . 2 החיבורים מהדור השני שלאחר החורבן בשלב השני של ההתפתחות הספרותית משתקפת התקרבות רעיונית של הטקסטים ה'בבליים' לאלה שנוצרו ביהודה ובמצרים . יש יסוד להניח כי זהו ביטוי לתהליך ההסתגלות הממושך של גולי בבל , ולהבנתם שיש צורך להכיר בשלטון בבל , לקבלו ולחיות תחת עולו . התפתחות זו מתבטאת בעיקר ב'נספחים' ( מלכים ב , כה ( 30-22 שנוספו לתיאורו של ה 1 _זס . הוספת ה'נספחים' התרחשה בין שחרורו של יהויכין מכלאו לבין עליית פרס וכיבוש בבל , והמסר העיקרי שמועבר בהם הוא הצורך לקבל את שלטון בבל והאפשרות להמשיך לחיות תחתיו . התקציר של תיאור ימי גדליהו מתמקד בסיכויי השיקום שהיו נפתחים בפני ה'עם הנשאר' ביהודה , אילו קיבלו את העול הבבלי וצייתו להוראה המרכזית ( פסוק : ( 24 'אל תראו מעבדי הכשדים שבו _pKn ועבדו את מלך בבל וייטב לכם . ' רצח גדליהו הביא לירידה למצרים ולחיסולם של סיכויים אלה . בתיאור שחרורו של יהויכין מכלאו לאחר 37 שנה ( מלכים ב , כה ( 27 ובדגש על מעמדו הרם ( פסוקים , ( 30-28 נמסר מסר חשוב לקהל הגולים : קבלת עול בבל , הסבלנות והנכונות להמשיך ולחיות בגלות תחת שלטון בבל משתלמים . גם בגולה ניתן לחיות בכבוד ולשקם את החיים הלאומיים . בתיאור קצר זה נרמזות גם התקוות הגדולות שהתעוררו בקרב הגולים עם שחרורו של יהויכין , ואולי מעשה זה הוא שאילץ אותם להשלים עם החיים בגלות , לפחות באופן זמני . ה . סיכום לאחר החורבן והגלות מתגלה פער בין ההשקפה שרווחה בבבל באשר לאירועים ביהודה ובאה לידי ביטוי בחיבורו של _n , Dtr לבין ההשקפה שרווחה בעניין זה ביהודה ובמצרים ומשתקפת בתיאור ימי שלטונו של גדליהו במצפה וב'ביוגרפיה' של ירמיהו . _ה _& _ס ביטא עמדה מסויגת כלפי הבבלים , הדגיש את התרוקנותה המלאה של יהודה , התמקד בחורבנה של ירושלים , התעלם לגמרי מ'העם הנשאר' והביע תמיכה ביהויכין ובבית דוד . יש להניח כי עמדות אלה נבעו במידה רבה ממקום חיבורו ( בבל , ( מקהל היעד שלו ( הגולים ) ומזמן חיבורו — סמוך לזמן התרחשותם של האירועים . לעומתו , החיבורים שנתחברו ביהודה ( תיאור ימי שלטונו של גדליהו ) ובמצרים ( ה'ביוגרפיה' של ירמיהו , ( ונועדו לציבור ה'נשארים' ביהודה וליורדים למצרים , שיקפו מגמות היסטוריוגרפיות שונות בתכלית . הם התמקדו ב'עם הנשאר , ' ולא הזכירו כלל את הגולים לבבל . גם ירושלים לא נזכרת , ותחום התרחשותם של האירועים הוא חבל בנימין . יש בחיבורים אלה ביטוי ממשי ראשון למגמה 'אנטי דוידית' ולזיהוי בית המלוכה כאחראי לחורבן ולכישלון תהליך השיקום שלאחר מכן . החיבורים משקפים גישה הקוראת לקבל את עול המעצמה השלטת ומדגישה שהתנגדות פעילה לשלטונה היא חסרת תועלת . בחיבור שנכתב ביהודה יש גם עמדה מפורשת , שההכרה בשלטון הבבלי היא תנאי לשיקום החיים הלאומיים תחת מרותם . לפי חיבור זה השיקום , מבחינת הבבלים , הוא אופציה שיש בה ממש , ויכול להתקיים בכל עת .
|
|