פרק שלישי סיכום: זמנם של התיאורים ההיסטוריוגרפיים

עמוד:390

_n . Dtr מקור אחר הוא תיאור ימי גדליהו אשר כאמור לעיל נכתב ביהודה זמן קצר לאחר הירצחו . הטקסט הבסיסי של ה'ביוגרפיה' התחבר במצרים , וגם הסיפורים על אודות הנביא צמחו שם . קשה לדעת היכן נערך הטקסט ולאור המסר החד משמעי ב'ביוגרפיה' באשר להתרוקנותה של הארץ , לא סביר להניח שהעורך חי ביהודה . ייתכן שהתגורר במצרים או בבבל , ושם עסק במלאכת העריכה . ניתן לסכם את הדיון במקורם של הטקסטים ובזמנם בטבלה י ; לסיכום תולדות המחקר בשאלה זו ראו זייטס , , 1989 עמ' . 291-289 איתורם ופירושם של _ה'אכדיזמים' יכולים לחזק את הטענות בדבר כתיבתו של הסיפור כבבל ( אפעל , תשנ"ד , עמ' . ( 20 טבלה זו נועדה לסכם את הדיון שנדון לעיל , בפרקים ראשון ושני . החלוקה הכרונולוגית שרירותית וסכמתית , והיא נועדה להבדיל בין שלושה פרקי זמן ! הדור הראשון שלאחר החורבן , הדור השני של ימי הגלות ( בין אמצע המאה הר לפנה"ס לבין נפילתה של האימפריה הבבלית ) ופרק הזמן של ימי שיבת ציון ( לרוב מכוונים הדברים לשלהי המאה הו' ולראשית המאה הה' לפנה"ס . ( כפי שבא לידי ביטוי בטבלה , פעילות ספרותית רבה הייתה בימי הגלות , אז נכתבה ה'ביוגרפיה' בהיקפה המוכר לנו . התאריך של 560 לפנה"ס משמש כקו כרונולוגי חד וברור ביחס להיווצרות ירמיה נב , אולם אפשר שה'ביוגרפיה' נוצרה כבר שנים ספורות קודם לכן . טבלה ! 8 טבלה מסכמת לזמנם ולמקורם של התיאורים ההיסטוריוגרפיים

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר