ב־.2 מאפייני ה'ביוגרפיה' של ירמיהו: מקום חיבורה, מקורותיה ומטרות כתיבתה

עמוד:379

את ההתפתחות של תיאור החורבן ניתן לתאר בצורה הבאה : תיאור החורבן נכתב בידי _n Dtr בבבל , זמן קצר לאחר התרחשותו . תיאורו של _n _ Dtr שובץ בפרק המסיים של תיאור קורות הנביא . מהחיבור המשנה תורתי נשאב גם ה'נספח' המספר על שחרור יהויכין . לצדם של מקורות אלו שובץ בספר ירמיה מקור נוסף שסוכמו בו ההגליות מיהודה . בפרטי מידע אלו בחר עורך הספר לסיים את תיאור ימי הנביא . ולאור זאת נראה שהעריכה הסתיימה במועד מסוים לאחר שחרור יהויכין , אך קודם לשיבת ציון . יש להניח שפרק זה נכתב במצרים לאחר 560 לפנה"ס , אולם קודם לנפילת בבל 539 ) לפנה"ס . ( עורך מאוחר של נוסח ספר ירמיה שהתגלגל בסופו של דבר לנוסח המסורה , הבחין שב'ביוגרפיה' של ירמיהו חסר מידע על קורות הנביא בזמן החורבן . הוא שיבץ ב'ביוגרפיה' קטעים מתיאור החורבן , שמצא בפרק נב . ד . מקור התיאורים של ימי גדליהו ומטרת כתיבתם ימי שלטונו של גדליהו במצפה מתוארים בשתי גרסאות : גרסה קצרה בת חמישה פסוקים ( מלכים ב , כה , ( 26-22 וגרסה ארוכה בת 28 פסוקים ( ירמיה מ -7מא . ( 18 מראשית המחקר עמדו החוקרים על הקשר הלשוני והספרותי בין שתי הגרסאות . הם נחלקו בדעותיהם באשר למקורן , לזמנן ולאופי הקשר ביניהן , ובאשר למטרת כתיבתן במקום ובהקשר שבו הן מצויות . 174 הקשר בין שתי הפרשות ברור , והשוו : מלכים ב , כה = 24-23 ירמיה מ ; 9-7 מלכים ב , כה 25 = ירמיה מא ; 3-1 מלכים ב , כה = 26 ירמיה מא 18-16 ( והשוו גם ל מג . ( 7-5

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר