|
|
עמוד:368
כבר נמצא ברמה , אסור בתוך טור הגולים לבבל . היא מתמקדת רק בדמויותיהם של נבוזראדן וירמיהו , במרכזה נאומים בעלי גוון אידאולוגי ברור , וירמיהו מקבל הצעה ללכת משם לכל מקום שרק יחפוץ . בסופו של דבר הוא מועבר לידיו של גדליהו , אשר לפי התיאור כבר הופקד 'בערי יהודה' ( מ . ( aa 5 aj _# _/ r בין שתי הגרסאות יש מעט נקודות קשר , אך אין לקבל את ההנחות השונות בדבר הרצף שביניהן או את הניסיון לבסס שחזור היסטורי בדבר 'שחרור כפול' של ירמיהו בידי הבבלים . לדעתי , כמו בתיאור קורות ירמיהו לפני החורבן , גם כאן שולב ברצף ה'ביוגרפיה' סיפור משני , בעל אופי עממי . הגרסה הראשונה היא המשך ישיר של התיאור ה'ביוגרפי' של קורות ירמיהו לפני החורבן , וניתן להבחין בקשר הדוק בין הסיפורים הן מבחינה לשונית והן מבחינה סיפורית . נקודת 127 נקודת הקשר הראשונה שניתן להצביע עליה היא בתיאור לקיחת ירמיהו . בשני הסיפורים יש שימוש בצמד הפעלים ישלח' וילקה , ' יש שימוש באות היחס 'מ' או במילת היחס המקבילה 'מן , ' וירמיהו הוא המושא הישיר ' ) את' 'אותו : ( ' פרט להקבלות שנוגעות לפרשת השחרור של ירמיהו , יש הקבלות יפות עוד יותר בפסוקי הסיום של שתי הפרשות . בשניהם מתואר שירמיהו בא 'אל גדליהו בן אחיקם , ' ובשניהם מתוארת ישיבתו אתו 'בתוך העם : ' 128 לסקירה ולספרות בנושא זה ראו : רופא , תשמ"ג , עמ' , 175-174 הערות ; 33-32 הופמן , תשס"א , עמ' . 712 129 למשחק המילים של 'ויבואו כל השרים ' ... ( לח ( a 27 עם 'ויבואו כל שרי מלך בבל ' ... ( לט _, ( a 3 יש חשיבות גדולה בראיית הקשר הלשוני והרעיוני כין שני חלקי הסיפור , שכן זוהי העמדה פרדוקסלית של שרי יהודה ה'רעים , ' שאוסרים את ירמיהו , מול השרים הבבלים ה'טובים , ' אשר משחררים אותו . המסר הוא שהגלגל התהפך . החזקים של אתמול אינם עוד , והחלש , שהתמיד בקו הרעיוני של נאמנות לבבלים , מקבל את הגמול שהוא ראוי לו . 130 הקשר בין שני חלקי התיאור מתבטא בכך שערב החורבן יושב ירמיהו ב'חצר המטרה' ( לח , ( a 28
|
|