|
|
עמוד:363
שני סיפורים מקבילים המתארים אותו אירוע . מבחינה ספרותית יש בפרשה זו סיפור ראשי , שעליו מבוססת ה'ביוגרפיה' ( לז ; 21-11 לח , ( 28-14 ולתוכו נתחב סיפור שמקורו שונה ( לח . ( 13-1 בסיפור זה מתוארים האירועים מנקודת מוצא אחרת , המרחק מהנביא בזמן ובמקום נראה רב יותר , וניכרת בו עמדה אחרת בעיצוב הדמויות וביחס אליהן . מקצת הטיעונים להוכחת תפיסה זו העלה סקינר _, ועליהם יש להוסיף עוד טיעונים מספר 1- ההבדל העיקרי בין הסיפור ב לז ; 21-11 לח 28-14 לבין הסיפור ב לח 13-1 הוא בעיצוב הדמויות . נדמה שקווי האופי העיקריים של הדמויות בסיפור הראשון מוקצנים בסיפור השני . כך למשל העוינות שהשרים מפגינים כלפי ירמיהו מביאה בסיפור הראשון למאסרו ואף להכאתו ( לז , ( 16-15 ואילו בסיפור השני מתוארת כניסיון רצח של ממש ( לח . ( 6 תופעה דומה ניכרת גם בעיצוב דמותו של המלך , המתואר בשני הסיפורים כמי שחושש מפני השרים ( לח , ( 26-24 , 5 אולם חולשתו מודגשת הרבה יותר בסיפור השני , וכך גם הפכפכותו ( השוו את פסוקים 5 ו . ( 10 ( ב ) שתי הפגישות בין הנביא והמלך ( לז ; 20-17 לח ( 26-14 היו במקור חלק מתיאור אחיד ורצוף . הפגישה השנייה אינה קשורה לסיפור כליאתו של הנביא , שנוסף ב לח , 13-1 והיא מתקיימת לאחר הצלתו . התחיבה של הסיפור אילצה את העורך ליצור חזרה מקשרת בין לז b 21 לבין לח _, b 13 וחזרה זו 'עוטפת' את הסיפור ב לח . a 13-1 מבחינה ספרותית נועדה החזרה המקשרת להבליע את תחיבתו של הסיפור ולהחזיר את הגיבורים למקום שבו היו בסוף הסיפור _ב לז . 21 ( ג ) הפגישה בין ירמיהו והמלך , המתוארת ב לח , 28-14 קשורה לסיפור ב לז . 21-11 לפי הסיפור הראשון , ירמיהו נזרק לבית יהונתן הסופר . בית זה הפך לכלא , ולפי הכתוב הוא ישב שם בבור ( לז . ( 16-15 בסיפור השני הוא נזרק לבור ששייך למלכיהו בן המלך ואשר מקומו ב'חצר המטרה' ( לח . ( 6 והנה , בפגישה השנייה של ירמיהו עם המלך ( לח , ( 26-14 לאחר הצלתו מהבור , המלך מציע לירמיהו לומר לשרים שביקש ממנו 'לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם' ( לח . ( 26 ואולם , בית יהונתן לא נזכר כלל בסיפור שבפרק לח . (!) 0 ) את המשכו של הסיפור שב לח 13-1 יש למצוא ב לט . 18-15 נקודה זו מחזקת את ההנחה שהסיפור העממי נתחב בין שתי הפגישות של ירמיהו וצדקיהו . סופו של הסיפור הועתק ממקומו ושובץ בפרשת הושעתו של ירמיהו בידי הבבלים , " 106 את הטיעונים לכך ראו אצל הופמן , תשס"א , עמ' 107 . 680 סקינר , , 1922 עמ' . 260-256 בדרך זו הלך גם הופמן , תשס"א , עמ' 108 . 681-680 ניסיונם של חוקרים לתרץ קושי זה אינו פותר את הבעיה ומפריע לרצף הסיפור . על הדעה המקובלת במחקר בנושא זה ראו ברייט _, , 1965 עמ' 109 . 234 לנושא זה ראו : ברייט , , 1965 עמ' ; 235-232 רודולף , , 1947 עמ' . 198 _הולדיי , 1989 ) עמ' ( 293 , 284 מוסיף לרצף זה את הערת העורך שב לח 110 . a 28 על הסיבות לכך ראו להלן , בסעיף הבא .
|
|