|
|
עמוד:362
( פסוק . ( 7 עבד מלך הכושי מציל את ירמיהו ( כמתואר בפירוט בפסוקים , ( 13-7 והלה חוזר לשבת ב'חצר המטרה . ' לאחר הצלתו המלך קורא לירמיהו פעם נוספת ומבקש לשמוע את נבואתו . הפעם מתקיימת הפגישה ב'מבוא השלישי אשר בבית ה" ( פסוק . ( 14 ירמיהו מנסה להתחמק , אולם לאחר הבטחתו של המלך 'בסתר' שלא להמיתו ושלא למסור אותו לידי 'האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך' ( פסוק , ( 16 ירמיהו מציב לו שתי אפשרויות : להיכנע ולחיות או להמשיך במרד ולהביא לחורבן ולמוות ( פסוקים . ( 18-17 המלך מביע את חששו שאם ייכנע יוסגר לידי 'היהודים אשר נפלו אל הכשרים , ' והם יתעללו בו ( פסוק . ( 19 ירמיהו חוזר על שתי האפשרויות שיש לפניו ביתר פירוט , ומדגיש את גורלם האישי של המלך ובני ביתו ( פסוקים . ( 23-20 בסוף הפרשה מורה צדקיהו לירמיהו , מה עליו לומר אם ישאלו אותו השרים לתוכן פגישתם ( פסוקים . ( 26-24 השרים אמנם שואלים את ירמיהו לתוכן הפגישה , והוא , בפעם הראשונה , לא משמיע את דבריו ... ' כי לא נשמע הדבר' ( פסוק . ( 27 שתיקתו של הנביא מאפשרת לו לשוב ל'חצר המטרה' ולשהות שם 'עד יום אשר נלכדה ירושלם' ( פסוק . ( 28 חוקרים רבים הבחינו בדמיון בין הפרשות המתוארות בפרקים לז ו לח : בשני הסיפורים מתואר מעצרו של ירמיהו בעוון בגידה ( לז ( 15 , b 13 או הסתה ( לח ;( 4 בשניהם השרים מאשימים אותו ( לז ; 15 לח , ( 4 , 1 והוא מושלך לבית הבור ( לז ( 16 או לבור ( לח ;( 6 בשניהם המלך מתערב לטובתו , מציל אותו ( לז ; 21 לח ( 20 ומבקש ממנו עצה ונבואה ( לז ; ai 7 לח ;( 14 בשניהם הנביא מייעץ לו להיכנע כדי למנוע את חורבן ירושלים ( לז ; b 19-17 לח ;( 23-20 , 18-17 בשני הסיפורים נזכרת בקשת ירמיהו שלא לחזור אל בית יהונתן הסופר ( לז ; 20 לח , ( 26 והם מסתיימים בדיוק באותו מצב : 'וישב ירמיהו בחצר המטרה' ( לז ; 21 לח , ( 28 , 13 ובשניהם יש רמז לישיבת ירמיהו שם עד תום המצור ( לז ; 21 לח . ( 28 למרות הדמיון בין שתי הפרשות שחזרו רוב החוקרים את ההתרחשויות כפשוטן , והדגישו את השוני בין הסיפורים ואת ההמשכיות ביניהם . לדעתי , אין לקבל תפיסה זו , שכן אין הם שני סיפורים משלימים , הנמצאים ברצף כרונולוגי אחד , ואף לא 104 התואר של עבד מלך הכושי — 'איש סריס' אינו נזכר בשבעים ( ינזן , , 1973 עמ' ; 73 טוב , , 1981 עמ' . ( 157 לעניין זה השוו : כט ; 2 מ . 16 סביר להניח שהתוספת באה כדי להסביר את נוכחותו בבית המלך , בהקבלה למלכים ב , כ 18 ( הולדיי , , 1989 עמ' . ( 266 בעניין התואר 'כושי' השוו ירמיה יג , 23 ועל האשמתו את המלך ( לפי נוסח השבעים ) או את שריו ( לפי נוסח המסורה ) ראו הולדיי , שם , עמ' . 267-266 105 יוצאי דופן בהקשר זה הם אלה : סקינר _, , 1922 עמ' ; 260-256 פוהלמן , , 1978 עמ' ; 70-69 אפעל , תשנ"ד , עמ' ; 20 הופמן , תשס"א , עמ' . 681-679 בנושא זה ראו גם את התלבטותו של ברייט , , 1965 עמ' , 234-232 וראו גם : תומפסון , , 1980 עמ' ; 637—636 רופא , תשמ '' ג , עמ' ; 99 קלמנטס , , 1988 עמי , 220 וראו את טיעוני הנגד של הולדיי , 1989 ) עמ' , ( 284-282 אשר מתבסס על השוני בין שני הסיפורים כדי להוכיח את הרצף ואת ההמשכיות שביניהם .
|
|