|
|
עמוד:358
( ב ) סיום אחיד — ארבעת הקטעים מסתיימים בביטוי הכולל את תיאור 'ישיבתו' של ירמיהו במקום מסוים : ב לז 16 המקום המתואר הוא 'בית הבור ואל החנויות , ' והתיאור הוא 'וישב שם ירמיהו ימים רבים . ' המשפט החותם את שלושת הקטעים האחרים ( לז ; 21 לח ( a 28 ; 13 זהה : 'וישב ירמיהו בחצר המטרה . ' ( ג ) מבנה דומה — כל אחד מארבעת הקטעים כולל נבואה או קטע מנבואה של ירמיהו , את מאסרו ( או הזכרה של מאסרו ) ואת עניין הצלתו והעברתו למקום בטוח . ( ד ) תיאור קבוע של מקומם ותפקידם של שלושת הגיבורים הראשיים של הסיפור : ירמיהו , צדקיהו והשרים — במרכז הסיפור עומד ירמיהו , אשר מתנגד למרד בבבל וקורא לכניעה כדי להציל את ירושלים מחורבן . כנגדו עומדים 'השרים' המתוארים כמי שמובילים את המרד , מאמינים בהצלחתו וכופים אותו . הם אף פוגעים במתנגדיהם ומטילים מורא על המלך . המלך מוצג כפחדן , שאינו מעז ( או שמא לא יכול (? להתייצב בפני 'השרים , ' אף על פי שהוא משתכנע בצדקת דברי ירמיהו . חולשתו של המלך באה לידי ביטוי בפגישותיו עם ירמיהו ( לז ; 17 לח , ( 14 בכניעתו לדרישתם של השרים להרוג את הנביא ( לח , ( 5 בשבועתו לירמיהו 'בסתר' ( לח ( 16 ובהוראותיו לנביא מה לומר לשרים אם אלה ישאלו אותו על תוכנה של הפגישה ( לח . ( 25-24 ההאשמה החוזרת ומופנית אל השרים , כמו למשל ב לח , b 16 ; a 9 נועדה גם היא להדגיש את חולשת המלך ואת כניעתו לשררת השרים . דגש זה מתבטא גם בדברים שנושאות הנשים 'המוצאות' ( פסוק , ( b 22 ומכוונים אל השרים המסיתים אותו מהדרך הנכונה . מבחינה ספרותית נראה שפרשה זו בנויה היטב וערוכה ביסודיות , ומוצגת בה השתלשלות ספרותית הדרגתית ואחידה , שבה יורד ביטחונו העצמי של המלך , ובה 83 לנושא זה ראו גם : קרמרס , , 1953 עמ' _; 126 ונקה , , 1971 עמ' : 92 הופמן , תשס"א , עמ' , 681-679 688 . 690 , 688 84 לנושא זה ראו גם הולדיי , , 1989 עמ' 85 . 283 כבר דוהם , 1901 ) עמ' ( 301 עמד על כך שעיצוב הדמויות בפרשה זו מרכזי וחשוב להבנת המסר המועבר בה . 86 לנושא זה ראו ברייט , , 1965 עמ' 87 . 244 לנושא זה ראו : ינזן , , 1973 עמ' ; 53 הולדיי , , 1989 עמ' 88 . 267 ראו על כך הולדיי , , 1989 עמ' . 290 89 לנושא זה ראו _קסלר , , 1965 עמ' . 273 להצעת התיקון של טקסט זה על יסוד נוסח השבעים ראו : סטרין , , 1896 עמ' ; 246 הולדיי , , 1989 עמ' 90 . 268 התערבותו של העורך בעיצובה של הפרשה מתבטאת גם בהערות מקדימות לתמונות ששובצו בתיאור , בסיכומן של אפיזודות וביצירת מרווחים בין חלקי הסיפור . בהערות אלה העורך חוזר על מטבעות לשון קבועים , אשר מעצבים את קצב התקדמותו של הסיפור ומדגישים את שלביו . לנושא זה ראו גם הופמן , תשס"א , עמ' . 683-682 התערבותו של העורך בעיצובה של הפרשה מתבטאת גם בהערות מקדימות לתמונות ששובצו בתיאור , בסיכומן של אפיזודות וביצירת מרווחים בין
|
|