ב־.2 מאפייני ה'ביוגרפיה' של ירמיהו: מקום חיבורה, מקורותיה ומטרות כתיבתה

עמוד:357

ב . המקור של תיאור קורות ירמיהו בימי החורבן ומטרת כתיבתו ' חוט השדרה' של ה'ביוגרפיה' והפרקים המרכזיים שלה נכתבו ונערכו זמן קצר לאחר הירידה למצרים , ככל הנראה בידי סופר שהיה מקורב לירמיה ונמנה עם חוג מעריציו ( ברוך . (? מתוארים בהם קורותיו של הנביא בחודשים האחרונים שלפני החורבן ובחודשים הראשונים שאחריו . בחומר ה'ביוגרפי , ' הכתוב בצורה עניינית ורצופה , שובצו נבואותיו של ירמיהו , ובצמוד להן נוספו בשלב מאוחר יחסית כמה סיפורים עממיים , שעסקו בפרשות מרכזיות בקורותיו של הנביא בפרק הזמן הזה . סעיף זה מתמקד בשני עניינים : האחד , בדיקת היקפם של פרקי ה'ביוגרפיה' ושל הסיפורים העממיים , והגדרת מקורם , זמנם ומגמתם . האחר , בחינת דרך שיבוצם של הסיפורים העממיים בפרקי ה'ביוגרפיה' ( פרקים לז-לח . ( על רקע זה יכולות להתברר מגמותיה של העריכה הראשונה שיצרה את הנוסח הראשון של ה'ביוגרפיה , ' שאליה נוספו בשלב מאוחר יחסית תיאור החורבן ( להלן , עמ' 376 ואילך ) והסיפור על ימי שלטונו של גדליהו ( להלן , עמ' 379 ואילך . ( הדיון בסעיף זה ייעשה בשני שלבים : תחילה יידונו פרקי ה'ביוגרפיה' והסיפורים העוסקים בקורות ירמיהו ערב החורבן , ואחריהם — פרקי ה'ביוגרפיה' והסיפורים העוסקים בקורות ירמיהו מיד אחרי החורבן , עת הועבר מירושלים למצפה . המקור של תיאור קורות ירמיהו ערב החורבן ומטרת כתיבתו הפרשה בפרקים לז-לח אחידה למדי מבחינה ספרותית , ומטרותיה מוגדרות מבחינה רעיונית . היא מורכבת מארבע יחידות משנה ( לז ; 21-17 ; 16-3 לח , ( a 28-14 ; 13-1 אשר בכל אחת מהן ניתן להבחין בארבעה יסודות מקבילים : ( א ) פתיחה מוגדרת — שלושה מהקטעים נפתחים בביטוי 'וישלח המלך צדקיהר ( לז ; 17 ; 3 לח , ( 14 ורק _ב לח 1 הפתיחה חריגה — 'וישמע . ' 80 ראו את יחידות א , ג , ה , ו שהוגדרו לעיל . 81 למעט נגיעה במאפייני העריכה וברעיונות המובעים בה , לא אעסוק כאן בתיאור קורות הירידה למצרים ( מב -1מג . ( 7 על התפיסה המקובלת במחקר באשר למקורות של פרקים אלה ולמקומה של העריכה בתוכם ראו : קרמרס , , 1953 עמ' ; 131-126 היאט , 1956 ב , עמ' 11092-1088 ונקה , , 1971 עמי ; 131-116 פולטן , , 1978 עמי ; 141-136 תיל , , 1981 עמ' ; 66-62 זייטס _, , 1989 עמ' , 277 ושם סיכום וביבליוגרפיה . על מבנה הפרשה ומגמותיה ראו גם : הופמן , תש"ס , עמ' ; 124-103 תש " _0 א , עמ' . 726-725 82 השוו לכך את החלוקה של קרמרס , 1953 ) עמ' ( 125-122 ושל ונקה , 1971 ) עמ' , ( 95-94 אשר מוסיף , בלא הצדקה , חלוקת משנה של לח 13-1 לשני חלקים ( פסוקים . ( 13-7 ; 6-1 ראו על כך את ביקורתו של הולדיי , 1989 ) עמ' . ( 282 אין הצדקה בעיניי לחלק את לז 16-3 חלוקת משנה לשני חלקים — פסוקים — 16-11 ; 10-3 כפי שעשה הופמן ( תשס"א , עמ' . ( 688-685 אכן , הפתיחה של פסוק 11 נראית כחזרה מקשרת , והופמן , כמו חוקרים אחרים , זיהה את המרכיבים של יחידה זו . אולם מבחינת העריכה הכללית של יחידה זו , העורך _כיוק כאן ליחידה שלמה אחת .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר