ב-1. מבוא לספר ירמיה

עמוד:351

ותוספות עריכה ( שמקצתן בעלות אופי הרמוניסטי ומקצתן נוספו מתוך רצון להתאים את הטקסט לאידאולוגיה של העורך ;( הכפלות של טקסטים מוכרים ; פירוש של טקסטים , גם על יסוד ספרים אחרים במקרא . הנוסח המורחב מקביל לכל הנוסחים המוכרים בעברית ( ובכלל זה מרבית הקטעים מקומראן וכמה קטעים מהגניזה הקאהירית _, ( למצע המשוער של הפשיטתא , לתרגומים הארמיים , לוולגטה , ולעיבודים ונוסחים מאוחרים של תרגום השבעים . טוב שיער שעורך אחד היה אחראי להרחבות ולשינויים שבנוסח המסורה , אולם לדעת הולד , " השוני בטכניקה הספרותית של הרחבת הטקסט ועריכתו מעיד על עבודתם של שני עורכים . המגמה של העריכה המאוחרת הוגדרה היטב בידי שטולמן כרצון להדגיש את אי הציות המתמשך של העם ואת העובדה שהגלות היא חלק מהעונש של אלוהים על כך . בהסתמך על המאפיינים של שני הנוסחים המקבילים של ספר ירמיה ניתן להניח היכן הם נכתבו ונשמרו . העובדה שחלק מקטעי המגילות בקומראן — המקבילים לנוסח השבעים הקצר — קרובים בזמנם לתאריך המשוער של התרגום ליוונית , מחייבת להניח שהמצע לתרגום זה נשמר בקפדנות והתקיים באופן עצמאי , ככל הנראה במצרים . לחלופין , נוסח המסורה משקף כוונות הרמוניסטיות המאפיינות גם את הנוסח השומרוני . זהו הטיעון העיקרי להנחה שהוא משקף את המסורת הארץ ישראלית . על רקע מאפיינים אלה ניתן לשער גם מה היה זמנם של שני נוסחים אלו . הנוסח הקצר והקדום נכתב , ככל הנראה , בימי הגלות ( שולב בו מעט חומר השייך אולי לתקופה הבתר גלותית ומעט תוספות מתקופה שלאחריה . ( הנוסח המאוחר נערך לאורך תקופה ארוכה . ראשיתו בראשית ימי שיבת ציון ( שכן יש בו עדות לנפילת 52 לאפיינן של תוספות אלו ראו בהפניות לחיבורו של טוב , , 1981 עמ' , 1985 ; 167-150 עמ' ; 237-215 תשנ"ט , עמ' 53 . 61-57 לדיון בנושא זה ראו : טוב , , 1981 עמ' ; 149 , 146-145 תשנ"ז , עמ' ; 312-302 תשנ"ט , עמ' , 55 ושם ספרות נוספת . 54 טוב , , 1981 עמ' , 152 וראו את האפיון של תוספות אלה מבחינת העריכה ומבחינה רעיונית אצל הנ"ל , תשנ"ט , עמ' 55 . 61-60 הולדיי , , 1989 עמ' 56 . 38 ראו שטולמן , , 1986 עמ' . 144-142 על מגמות נוספות של העריכה המאוחרת ראו טוב , תשנ"ט , עמ' . 61-60 57 ראי : ינזן , , 1973 עמ' 1128-127 טוב , , 1976 עמ' . 165 קיומם של טקסטים בקומראן , הקרובים לנוסח השבעים , מעניי ן בפני עצמו , ופותח פתח להשערות רבות על הקשר שבין יהודי _א _^ _ ישראל ( או לפחות הקהילה היהודית של קומראן ) למצרים , ועל אופן שמירתן של מגילות הספרים הקדומות . לנושא זה ראו גם את דבריו של רופא , תשנ"ח , עמ' 58 . 220 לנושא זה ראו הולדיי , , 1989 עמ' , 7-6 ושם ספרות נוספת . 59 על כך ראו _פיובנלי , , 1995 עמ' , 49-35 ושם ספרות נוספת .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר