|
|
עמוד:336
א . 4 זמנן , מקורן ומגמתן של התוספות לתיאורו של _n Dtr ( מלכים ב , כד ; 14-13 כה ( 12 התיאור הקצר של גלות יהויכין מתחלק לשלושה חלקים : המצור על העיר עד לכניעתה ( כד ;( 11-10 הגליית עילית העם והובלת השלל לבבל ( פסוקים ;( 16-12 והמלכת 139 ראי : _זייטס , , 1989 עמ' ; 224-219 מורי , , 2001 עמ' 140 . 260-256 בהקשר זה אפשר לציץ את הערתו של לונג , 1984 ) עמ' ( 29 בפירושו למלכים א , שבה הלך בעקבותיו של פון ראד והדגיש את חשיבותה של הפרשה כביטוי למקומו של בית דוד באידאולוגיה _המשנה תורתית . עם זאת , כפירושו למלכים ב ( 1991 ) אימץ לונג את הגישה שננקטת גם בחיבור זה , ולפיה ה'נספח' המתאר את שחרורו של יהויכין מכלאו נוסף לחיבור הקדום כלקח לגולי בבל כדי ש'יאמצו ללבם את המסר , אשר במקרה זה , להיות גולים בבבל משמעותו גם לדעת להסתדר עם הבבלים' ( שם , עמ' . ( 289 141 לתיאור גלות יהויכין ( מלכים ב , כד ( 17-10 והחורבן ( כה ( 12-1 נתחבו שתי תוספות העוסקות ב'נשארים . ' מטרתו של סעיף זה לבסס את הטיעון בדבר איחורן של תוספות אלה ולהבהיר את מגמת תחיבתן . 142 כניעתו של יהויכין מתוארת בפסוק , 3 / 2 אך אינה מוסברת . את מעשהו של יהויכין ניתן להבין לאור העובדה שאביו הוא שמרד , ולאחר מותו נוצרה הזדמנות לקבל תנאי כניעה נוחים ( ליפשיץ , את מעמדו של המלך בגולת בבל . מבחינה היסטורית הסיפור נקשר לכניעתו של יהויכין בשנת 597 לפנה"ס , ומבחינה רעיונית מטרתו להדגיש ש'גם אם יתאחר בוא יבוא . ' שחרור יהויכין והכבוד שזכה לו מעידים שבסופו של דבר עתידים דברים להשתנות , ויש לנהוג בסבלנות . יש יסוד להניח שבאמצע המאה הו' לפנה"ס , לאחר שחרורו של יהויכין מכלאו ולפני נפילת בבל ועליית פרס , הועבר מסר זה באמצעות הוספת ה'נספחים' לסופו של תיאור החורבן . לפי המסר החדש אין לדבר עוד על חורבן מוחלט ועל גלות שלמה ( מלכים ב , כה , ( b 21 כי אם על פתח תקווה להמשך חיים תחת שלטונם של הבבלים . ניתן לראות בכך עדות לפיכחון לאומי , להשלמה עם המצב הקיים ולרצון להמשיך להתקיים , בד בבד עם הכרה מפוכחת במגבלות הקיימות . בתוך כך מתבטאת תפיסה שונה לגמרי של מעמד ה'נשארים' ביהודה ושל קבוצת הגולים בבבל . קשה לדעת היכן התפתחו תפיסות אלה והיכן נכתבו . על יסוד פרשת שחרורו של יהויכין והיחס אליו אפשר לשער שהדברים נכתבו בבבל . אף שהמקור לתיאור ימי גדליהו הוא יהודאי ( להלן , עמ ' , ( 385-380 הרי שב'נספח' על ימי גדליהו הדגש הוא על התרוקנות _psn לאחר בריחתם של ה'נשארים' למצרים . העובדה שהתוספות המאוחרות ( מלכים ב , כד ; 14-13 כה ( 12 'עונות' ל'נספחים' שב כה 30-22 ומאזנות אותם מתוך ההשקפה של גולי בבל , מחזקת את ההנחה שהיה זה דיאלוג שכולו התרחש בגלות .
|
|