|
|
עמוד:332
א . 3 ה'נספחים' במלכים ב , כה : 30-22 זמנם , מקום כתיבתם ומגמתם תיאור החורבן ( מלכים ב , כה ( 21-1 הוא חלק בלתי נפרד מהחיבור המשנה תורתי הבתר גלותי . ( Dtr ) דווקא על רקע זה בולטת שאלת סיומו : החורבן , שאמור להיות היעד שאליו מכוון המחבר , ושלפי מהלך הדברים הוא שיאו של התיאור וסופו , נבלע 121 על פרשת מותו של יהויקים ועל כוונותיה ההיסטוריוגרפיות ראו ליפשיץ , תשס''א , עמ' , 37-20 ושם ספרות נוספת . 122 על מקומו של יהויכין בספרות שנכתבה בבבל ראו בדיון שלהלן , עמ' 123 . 396 לנושא זה ראו למשל את הסקירות של אקרויד , 1968 ) עמ' ( 137-62 ושל ויינפלד ( אצל : תדמור , תשמ"ג , עמ' . ( 175-165 על חשיבותה של פעילות ספרותית זו ראו נות , , 1954 עמ' . 296 קשה לקבל את התאוריה של ינסן , ( 1956 ) ולפיה נכתבו ביהודה : ישעיה כא ; עובדיה ; תהלים מד ; עד ; עט ; פט ; קב , כצד ההיסטוריה המשנה תורתית כולה . 124 הדברים נאמרים בהסתייגות _מקביעותיו של ואן סטרס , , 1983 עמ' . 295 125 לנושא זה ראו : מונטגומרי , , 1951 עמ' ; 555 פרידמן , , 1956 עמ' ; 56 ברייט , , 1965 עמ' ; 691 גריי , , 1964 עמ' ; 760-759 , 753 פרידי ורדפורד , , 1970 עמ' ; 463 מלמט , תשמ"ג , עמ' ; 264-263 כוגן ותדמור , , 1988 עמ' ; 311 רופא , תשנ"ז , עמ' ; 184-180 תשנ"ח , עמ' . 226-225 קשה לקבל את דעתו של מובינקל , 1932 ) עמ' , ( 200-199 שהשימוש בסוג תיארוך זה מעיד בכל המקרים על תוספת מאוחרת , ועדיפה בעיניי דעתו של רופא ( שם , ( הגורסת שפסוקים 30-28 הושמטו מנוסח השבעים . לגלות . בצורה זו של הצגת הדברים יש ביטוי ליחס המיוחד של _n Dtr כלפי יהויכין הגולה בבבל . יחס שונה לגמרי כלפי בית המלוכה מתבטא בסיפור גדליהו . ( ג ) בקרב ציבור הגולים בבבל התקיימה פעילות ספרותית ענפה לאחר החורבן . אמנם עיקרה היה נבואה ושירה , ואין בידינו חיבור היסטוריוגרפי נוסף שהתחבר בגלות בבל , אולם ניתן לשער שהתקיימה שם גם פעילות היסטוריוגרפית . לעומת זאת אין כמעט מידע על פעילות ספרותית שנכתבה בארץ , למעט זו שמתוארים בה ימי שלטונו של גדליהו ( וראו להלן . ( לדעתי , הפעילות הספרותית בבבל נובעת בחלקה מ'חשבון הנפש' ומהשינויים הדתיים , החברתיים והלאומיים העמוקים שהיה על עילית העם הגולה בבבל לעבור כדי להתאים את אורחות חייה והשקפותיה לחיים בגלות . קהל ה'נשארים' ביהודה , לעומת זאת , עבר תמורה דרסטית פחות , שהרי נשאר על אדמתו , ומרבית המסגרות המקומיות שהיה רגיל להן נותרו על כנן . לאור זאת סביר להניח שתיאור היסטוריוגרפי , אשר מגמתו להבין את הסיבות לחורבן , נכתב בגולה . ( ד ) השימוש בתאריכים בבליים לפי מניין שנותיו של נבוכדנאצר ( מלכים ב , כד ; 12 כה , ( 8 וההקבלה המסוימת בין מאפייני תיאור החורבן לכרוניקות הבבליות , יכולים לחזק את הטענה שהחיבור נכתב בבבל . לתיארוך מסוג זה יש רק עוד מקבילה אחת במקרא ( ירמיה נב , ( 30-28 והשימוש בו מעיד שהמחבר הכיר את הנוהג הבבלי .
|
|