|
|
עמוד:323
חלק בלתי נפרד מהרקע הרעיוני של מחבר התיאור ההיסטורי . באופן דומה , ניתן גם מבחינה תאורטית לראות _ב _^ _ס אמצעי ספרותי מרכזי של המחבר , אשר נועד לסייע לו להעביר את מסריו . אין בכוונת ביקורת זו לרמז על הקיצוניות האחרת , שאין תוספות משניות לעריכה הדויטרונומיסטית ; נהפוך הוא , בניגוד ל _^ _ס יש , לדעתי , _ל א-טס חלק חשוב בתהליך התפתחותה של האסכולה המשנה תורתית בתקופת הגלות ושיבת ציון . אולם כפי שיודגם להלן , הן _n Dtr והן תוספות רעיוניות ופרשניות אחרות בטקסט , אינם מצטרפים לכלל שכבת עריכה מגובשת ושלמה . מישור שלישי של ביקורת נוגע לצד הספרותי האידאולוגי , שבמסגרתו מוצאים הנאומים הנבואיים ממסגרת התיאור ההיסטורי , דבר שמותיר את היצירה כולה בלא מסר ובלא מטרה . בעשותו זאת ויתר דיטריך על מרכיב חשוב שעליו עמד נות — התכנון הקפדני והאחידות הרעיונית , המבנית והלשונית של החיבור כולו . ההבחנה בין מרכיביה השונים של העריכה וההפרדה ביניהם באות על חשבון המסר ומותירות את היצירה כגיבוב של עריכות , בלא חוט שדרה ובלא תכנון . ניתן לומר שהניסיון להגדיר ולקטלג גוונים רעיוניים , לשוניים וספרותיים הנמצאים במערך הדויטרונומיסטי , הוא התרומה של 'שיטת הריבוד' למחקר . אולם חסרונה הוא בכך שניסתה ללכת צעד אחד רחוק מדי : הצמדת תוויות להיבטים שונים של אותו טקסט הכשירה את ניתוקם זה מזה כדי ליצור 'רבדים . ' לדעתי , רובד עריכה במערך של ההיסטוריה המשנה תורתית יכול להיות מוגדר כרובד עצמאי רק אם ניתן להוכיח מבחינה טקסטואלית את קיומן של תחיבות מאוחרות ב _^ _ס , או להוכיח את המגמה הרעיונית ואת 'המקום בחיים' של תחיבות המאוחרות ל _-טס בתוך _ה יעזס . יש לתמוך זאת , במידת האפשר , בטיעונים לשוניים . 78 עוד בשנת 1972 איתר _ויינפלד , 1972 ) עמ' , 137 וראו גם הנ"ל , תשנ"ב _, עמ' 188-182 והערה ( 30 שכבה משנית באסכולה הדויטרונומיסטית , אשר נתחבה לטקסט ועניינה ספר התורה הכתוב , אולם טען שאץ לראות בכך התפתחות מאוחרת ונפרדת , אלא מגמה שמאפיינת את האסכולה מראשיתה . 79 כנגד דעתו של _בן צבי 1991 ) א , עמ' , ( 374-371 וראו גם להלן . לביקורת מקיפה על נושא זה ראו קמפבל , , 1986 עמ' . 16-5 לדעה דומה , עם דגש על היחס לנבואת חולדה , ראו ספיקרמן , , 1982 עמ' . 71-58 בהמשך לביקורתו של ספיקרמן על שייכותו של מלכים ב , כב 20-15 _ל 'י _^ _ס , ראו את דבריו של קנופרם , 1993 ) עמ' ( 39 באשר לשמואל ב , ז . 80 בדומה לכך ראו את דבריהם של פרובאן , , 1988 עמ' 24 ושל ואן קוילן , , 1996 עמ' 81 . 21-20 מייס , 1983 ) עמ' ( 139-133 היטיב להגדיר זאת , כשעמד על מגמות חוקיות חזקות וחותם בעל משמעות של _n Dtr בתוך העריכה של ה _» _ס , וראו בהמשך לכך גם את התאוריה של קורטז , 1990 עמ' . 190-179 82 , דיטריך , 83 . 1972 ראו על כך את דבריהם של בךצבי 1991 ) א , עמ' ( 357 ושל ואן קוילן , 1996 ) עמ' ( 51-48 באשר לזיהוי תחיבות מאוחרות ( במקרה זה של _n _ ( Dtr בטקסט הדויטרונומיסטי . השוו גם לדבריו של הלפרן , 1988 ) עמ' ( 171-168 באשר לזהות המחבר של מלכים א , ח . 51-46 , 34-33
|
|