|
|
עמוד:319
שהשלב האחרון בחיבור ( R ) נכתב בתקופת הגלות וכלל בעיקר את תיאור ימי מלכותם של ארבעת מלכי יהודה האחרונים . אולם בניגוד לקרוס , ובעקבות בחינה קפדנית של נוסחאות הפתיחה והסיום , קבעה וייפרט שהיצירה הקדם גלותית Dtr ) של קרוס ) נוצרה בשני שלבי התפתחות עיקריים בשלב הראשון , מימי חזקיהו , מתוארים קורות יהודה בין יהושפט לאחז וקורות ישראל בין יהורם לפקח או להושע . השלב השני , מימי יאשיהו , 'ממסגר' את השלב הראשון בתיאור קורות ישראל בין ירבעם לאחזיה ובתיאור יהודה בין חזקיהו ליאשיהו . לדעתי , אין מקום לחלוקה זו או להגדרתה של 'התפתחות הדרגתית' בהיסטוריוגרפיה המשנה תורתית קודם לחורבן . עד כה לא הוצגה הוכחה משכנעת לקיומו של חיבור קדום שלם שנכתב בסוף המאה הח' לפנה"ס , והדיונים השונים על תהליכי ההתפתחות של החיבור בהתאם לנוסחאות הפתיחה והסיום בספר מלכים אינם מובילים למסקנה חד משמעית _' . מוטב בעיניי להשאיר את שאלת העריכה הדויטרונומיסטית שקדמה לימי יאשיהו פתוחה , ולהניח שעד שלב זה היו מקורות שונים ואולי אף תהליכי גיבוש מסוימים של המקורות , אולם אין להגדיר שלבים כרונולוגיים או מערך רעיוני מוגדר . בהמשך לתאוריה של קרוס , נראה שנקודת הפתיחה המבוססת הראשונה לקיומה של ההיסטוריה המשנה תורתית היא זו של _ה י _^ _ס , אשר פעל בימי יאשיהו , והשאלה העיקרית הנוגעת לחיבור זה היא אילו מקורות היו בידי העורך בשלב זה ומה הייתה מידת גיבושם . עם זאת , גם התאוריה של קרוס אינה נקייה מקשיים . בחיבור המיוחס _V Dtr יש 61 לא אעסוק כאן בחיבור הקדם גלותי . ( Dtr 1 ) בנקודה זו רק אעיר שלדעתי אין לקבל את התאוריה של וייפרט ואת התאוריות שהתפתחו בעקבותיה , ולפיהן חיבור זה התפתח בהדרגתיות מימי חזקיהו ועד ימי יאשיהו . החידוש העיקרי בתאוריה של וייפרט היה בניסיון לאתר את השלבים המדויקים של התפתחות ההיסטוריה המשנה תורתית ולעגן אותם בסיטואציות היסטוריות מוגדרות . אולם הניסיון להבחין בין המקורות השונים של היצירה המשנה תורתית שמלפני החורבן ולהגדיר את תוכנם , הוא גם החיסרון העיקרי בתאוריה זו . השינויים בנוסחאות הפתיחה והסיום בין K '; 7 לבין ה _^ _' אינם בהכרח מדד להבדל כרונולוגי ולקיומם של שני חיבורים . סביר יותר לקשור אותם לתוכן וליחס של העורך לאסא , לחזקיהו וליאשיהו . בעיות ישנן גם בכל הנוגע להיקף החיבורים שהגדירה וייפרט , לנקודת הפתיחה שלהם ולנקודת הסיום ( בעיקר אם הם נכתבו בעיתוי שהיא תיארה . ( על חסרונות אלה ראו גם : קורטז , , 1975 עמ' ; 52-37 ואן סטרס , , 1983 עמ' , 316 הערה ; 84 פרובאן , , 1988 עמ' ; 53-50 , 41-39 מקנזי , , 1991 עמ' ; 119-112 קנופרס , , 1993 עמ' . 46-44 על חשיבותו של רעיון הבמות בהקשר זה ראו : פרובאן , שם , עמי ; 89-57 מקנזי , שם , עמ' . 122-119 62 יש להניח כי חיבור זה נכתב בזמן קיומה של הרפורמה הדתית , כחלק מהתעמולה של בית דוד ועל רקע ההתעוררות הלאומית של ימי הרפורמה . 63 כך למשל הביקורת החריפה של הלפרן , 1988 ) עמ' ( 118 , 114-113 על דרך הזיהוי של הטקסטים שיוחסו _ל נ-םס לא זכתה במחקר לתשומת לב מספקת . לעומת זאת , הביקורת של קמפ , 1990 ) עמ' ( 23-20 אינה מבוססת ( וראו את תשובתו של קנופרס , , 1993 עמ' , ( 52 וכמוה זו של פרובאן , 1988 ) עמ' . ( 132-131 , 28 למרות ביקורות אלו , קנופרס , 1993 ) עמ' ( 51 הגדיר היטב את עדיפותה
|
|