בתי־הקברות של ירושלים בימי בית־ראשון

עמוד:111

המונוליתיים . שכן גם בחזית 'קבר _בת פרעה' נתגלו שרידי כתובת , שממנה נותרו רק אות אחת ומחציתה של אות נוספת . לפי הכתובת של המצבה המונוליתית השלישית , הנקבר במקום היה אדם ששמו התחיל באות זי"ן — זבדיהו , זרחיהו , זכריהו וכד . ' מצבה זו היא גוש סלע בצורת קוביה , המשוחררת מן הסלע סביב סביב . מדרום לה היה רווח צר , שהפריד בינה לבין המצבה השכנה של השר אשר על הבית . רוחב חזית המצבה 5 . 25 מ , ' שהם עשר אמות מצריות מלכותיות בדיוק . סביב בסיסה יש מדרגה בודדת חצובה מן הסלע , ששיוותה לה מראה מונומנטאלי במיוחד . פתח חדר הקבורה נחצב בחזית המצבה , בתוך ניסגה עמוקה , ומעל הניסגה נחקקה הכתובת . מעל לניסגה ניכרים גם שרידיו של כרכוב עיטורי , שהשתמרותו גרועה . פנים המצבה לא נבדק , משום שחדר הקבורה משמש כיום בור מים . חדרי הקבורה בתוך המצבות המונוליתיות הנושאות כתובות עבריות קרובים בתכניותיהם ובפרטיהם האדריכליים לשתי הקבוצות האחרות של מערות הקברים בכפר השילוח . קירבה זו מסייעת לתיארוכן של שתי הקבוצות הללו . בית הקברות הצפוני — בית הקברות הצפוני של ירושלים מימי _בית ראשון השתרע על המדרונות הסלעיים של הגבעות שסביב סעיפיו העליונים של הגיא המרכזי , מצפון לשער שכם של ימינו . באזור זה ידועות ! 5 מערות קבורה , שנתגלו ופורסמו למן ראשית שנות השמונים של המאה הי"ט . בשנת 1881 גילה קלודרנייה קונדרמערה חצובה בסלע , בדופן המזרחית של הגבעה הסלעית המתרוממת ממערב לדרך שכם , בקירבת תחנת האוטובוסים של ימינו . הוא תיארך את המערה למאה הראשונה לספירה , ואף הציע שאין זו אלא מערת קברו של ישו הנוצרי ... ב 867 ו גילה קונרד שיק עוד מערה בשוליים _הצפוניים מערביים של גבעת א סאהירה שעליה מצוי כיום בית הקברות המוסלמי , והיא משכה את תשומת ליבו של הגנרל צ'רלס ג'ורג' גורדון , שהגיע לירושלים _ב 1883 למטרת התבודדות והרהורים דתיים . _גורדון , אחד מגיבורי התקופה , נקרא מירושלים לדיכוי מרד בסודן , ושם נהרג בקרב . בהיותו בירושלים הציע גורדון , כי הגבעה היא גבעת הגולגותא , שם נצלב ישו הנוצרי והמערה היא מערת קבורתו של ישו . המערה , שנודעה מאוחר יותר כ'קבר הגן' או ' הקאלבריה של גורדון , ' זכתה לפרסום ניכר , וחלק מן הפרוטסטנטים מחזיקים עד היום בדעה , שזוהי מערת קברו של ישו הנוצרי . סקרים ומחקרים שנערכו בשנות השבעים על ידי עמוס קלונר וגבריאל ברקאי הוכיחו , שגם מערתו של קונדר וגם מערתו של _גורדון הן שתיים ממערות הקברים של בית הקברות הצפוני של ירושלים מימי בית ראשון . ' מערת קונדר' מצויה בחצר האחורית של מנזר 'האחיות הלבנות , ' ממערב לדרך שכם . לפני המערה יש חצר קטנה , שממנה נכנסו לחדר מבוא קטן , שמשלושת עבריו יש שלושה _חדרי קבורה עם אצטבאות . לחדרי הקבורה תכנית אחידה , ומתחת לאחת האצטבאות בכל חדר נחצב חלל של מאספה . מערת 'קבר הגן' עברה שלבי הרס ושימוש חוזר בתקופה הביזאנטית ובימי הביניים , ואף שהיא איבדה את צורתה המקורית , ניתן לזהות בה כמה מתכונותיה המקוריות . במערה יש שני חדרים , שנחצבו זה לצד זה , ואל החדר השני נכנסו דרך החדר הראשון , שפתחו נחצב במצוק הסלע . בחדר הפנימי היו ככל הנראה שלוש אצטבאות , כמקובל במערות הקברים של תקופת המלוכה , ובתקופה

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר