בתי־הקברות של ירושלים בימי בית־ראשון

עמוד:104

בתי הקברות ותחומי התפשטות העיר כבר בעבר הגיעו החוקרים גוסטאף דלמן , קורט גאלינג ואחרים למסקנה , כי תפרוסת מערות הקברים משקפת את תחומי ההשתרעות של העיר . הקבורה של הישראלים בימי קדם היתה תמיד מחוץ לתחומיהן של הערים ( הדבר משתקף כסיפור קבורתם של נדב ואביהוא , בני אהרן . שנקברו 'מחוץ למחנה' — ויקרא י ד-ה . ( יוצאי דופן היו המלכים , שבעקבות דוד שנקבר בעיר דוד ( מלכים א , ב י , ( נקברו בתוך העיר . הנסיון המקיף ביותר ללימוד ההתפתחות של תחומי השטח הבנוי דרך התחקות על מקומם של בתי הקברות השונים של ירושלים , נעשה ב 1936 בידי ק' גאלינג , שקבע כי קיימת תלות הדדית בין התפתחות העיר לבין התפתחותם ותפרוסתם הגיאוגרפית של בתי הקברות . עם התקדמות המחקר ועם התגליות והעבודות החדשות שנעשו לאחר איחוד העיר כמלחמת ששת הימים , ניתן כיום לקבוע בוודאות , כי בנוסף לשרידי הביצורים והשרידים האחרים שנחשפו בידי נחמן _אביגדי ואחרים בתחומי הגבעה המערבית , מהווים בתי הקכרות , וכעיקר זה המערבי שלאורך גיא בן הינום , גורם מכריע כקביעת תחומי ההשתרעות העירונית של ירושלים כמאות השמינית עד השישית לפני הספירה . לאור הכרותנו עם עשרות מערות הקבורה שבגיא בן הינום , לא ניתן עוד לטעון , כפי שטענה בשעתה קתלין קניון , וכפי שעדיין טוען דאגלס טאשינגהם , שהעיר לא השתרעה עד מורדותיו של גיא בן הינום במערב . קבר בת פרעה , המפורסם שבקברי _בפר השילוח ( ציור של _דה סוסי משנת ( 1854

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר