כתובות עבריות מירושלים של ימי בית־ראשון

עמוד:93

לעבר נקודת המפגש . כאשר רק כמטר וחצי הפרידו בין שתי הקבוצות נשמעו קולות . כיצד הצליחו החוצבים להיפגש ? — אם נכון הפירוש של זדה , סדק , אפשר שהסדק שבסלע הוא שהנחה את החוצבים במלאכתם , והוא שהחדיר אוויר לנקבה , כך שנפתרה בעיית האוורור לחוצבים , והחמצן הדרוש לבעירת הנרות שהאירו להם במעבה ההר . הסדק היה מימין ומשמאל , מצד לצד . אורך הנקבה היה 1 , 200 אמה , לפי מדידות מודרניות רק 513 מ , ' ועומקה מתחת להר היה מאה אמות , כחמישים מטר . הכתיב הנוהג בכתובת הוא הכתיב החסר של ימי _בית ראשון . אבל בסופי תבות כבר כתבו את אמות הקריאה . סגנונה של הכתובת , סגנון מקראי ספרותי ; כאילו נעקרה לכאן פרשייה מתוך אחד הספרים ההיסטוריוגרפיים של המקרא . אולי אפילו מספר דברי הימים למלכי יהודה . הכתובת נחקקה בתוך מפעל המים המרכזי של ירושלים — מקום שהכניסה אליו לא הייתה מותרת לכל אדם — על משטח מוחלק שהוכן לחקיקת הכתובת בידי בעל מקצוע מיומן שכתב בכתב רהוט וקפדני . כל אלו מחזקים את ההשערה שלפנינו כתובת שנחקקה בידי השררה . מי שציווה על חקיקת הכתובת במאה השביעית לפני הספירה , רצה להנציח את המפעל ההנדסי טכנולוגי הגדול של חזקיהו . ' אשר על ה בית' מצוק הסלע שבגדה המזרחית של נחל קדרון ( בכפר השילוח , מלואן , של ימינו , ( אל מול גבעת עיר דויד , נחשב מקום נכבד ביותר לחצוב בו מבני קבורה לאצילי ירושלים ולנכבדיה בימי בית ראשון . ואף בימי _בית שני . בשנת תר"ל ( 1870 ) גילה הצרפתי שרל קלרמוךגאנו , חוקר ארץ ישראל ועתיקותיה , כתובת עברית קדומה בת שלוש שורות על מבנה קבורה קדום . הכתובת הפגומה הייתה קשה לקריאה , _וקלרמון גאנו לא הצליח לקרוא בה כי אם את המלה 'בית , ' אבל דימה נכונה לקרוא את המלים 'אשר על הבית . ' קלרמון גאנו חצב את הכתובת ממקומה ושלחה למוזיאון הבריטי בלונדון , שם היא נשמרת . רק בשנת תשי"ד פרסם פרופסור נחמן אביגד פיענוח של הכתובת המלאה , עד כמה שאפשר , וזאת לפי תצלומים וטפוסת של עיסת נייר , ( papier-mache ) וקרא בה כלשון הזה : ( ו ) זאת [ קברת / ... ד _7 , אשר על הבית . אין פה כסף . וזהב ( 2 ) [ כי ] אם [ עצמתו ] ועצמת אמתה אתה . ארור האךם . אשר ( 3 ) יפתח את זאת כתובת יאשר על הביתי

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר