כתובות עבריות מירושלים של ימי בית־ראשון

עמוד:92

למזלה של ירושלים ביצוריה ומפעלי המים של חזקיהו לא היו צריכים לעמוד במצור , ממושך . סנחריב נאלץ לשוב לארצו ( השווה ישעיה לז ז . ( אמנם יהודה הוכתה ונחבלה , אבל ירושלים , שנותרה ? ' סכה ? כךם , כמלונה במקשה' ( ישעיה א ח ) בתוך הארץ החרבה , ניצלה . במשך השנים נשכחו ביצורי חזקיהו ורוב מפעלי הבנייה שלו . רק למפעל המים הגדול _ לנקבת השילוח — נותר זכר . עוד כימי _בית שני , באמצע המאה השלישית , לפני הספירה , פיאר ישוע בן סירא את חזקיהו מלך יהודה כאמרו : 'יחזקי ; הו חזק עירו _5 הטות אל תוכה מים . וי _ חצב כ ? חשת צורים : ויחסום הרים מקוד' _» מח כב-כג . ([ 17 ] אלא שאין לדעת מדבריו , אם הכיר את מפעל המים של חזקיהו מן המציאות , או שמא רק מן המסופר עליו במקרא . כרבות השנים אבדה מהזיכרון גם נקבת חזקיהו , אף נסתמה למחצה בסחופת ובעפר , עד שלפני כמאה ועשר שנים שבה ונחשפה , ונתבררה זיקתה לחזקיהו מלך יהודה . בשנת תר"ם ( 1880 ) גילה נער יהודי מירושלים כתובת בכתב העברי בקצה המערבי של נקבת השילוח , כשישה מטרים מהקצה היוצא אל ברכת השילוח שממערב לשלוחת עיר דוד . המהנדס _השוויצרי הירושלמי קונרד שיק , מחוקרי ירושלים במאה הקודמת , הכין מהכתובת טפוסת של גבס . העתק זה הציל חלקים של הכתובת , שנשחתו עשר שנים מאוחר יותר . בשנת תרץ ( 1890 ) ניסה יווני תושב ירושלים להתעשר מן הכתובת . הוא חצב את הכתובת כדי למכרה , אלא שבמהלך מלאכתו נשברה הכתובת לשישה-שבעה חלקים . למרבה המזל הזדרזו השלטונות התורכיים להחרים את הכתובת ולהעבירה לאיסטמבול , שם מקומה עד היום . בעזרת הטפוסת שהכין שיק שוקמה הכתובת . כתובת השילוח הוכיחה בעליל , כי הנקבה היא מפעל המים המפואר של חזקיהו , שעליו מספרים הכתובים . וזה לשון הכתובת , עם השלמות , וכשהיא מנוקדת לפי הכתיב המקראי ( שבוודאי אינו זהה לדרך הגייתן של המלים , כשנחקקה הכתובת במאה השביעית לפני הספירה ;( ( ו ) [ דבר [ . הנקבה . וזה . היה . דבר . הנקבה . בעוד . ] מנפם . החצבים . את ( 2 )[ . הגרזן . אש . אל . רעו . ובעוד . שלש . אמת . להנק [ ב . נשמ _] ע . ק ל אש . ק ]( 3 ) ר ] א . אל . רעו . כי הלח . זדה . בצר . מי _, מן _[ . ] . _ומנשמיואל . ובים . Wrr נקבה . הכו . הדוצבם . אש . לקרת . רעו . גרזן . על [ ג ] רזן . וילכו ( 5 ) _[ . ] המים . מן . המוצא . אל . הברכה . במאתים . ואלף . אמה . ומ [ א ( 6 )[ ת . אמה . הי _, ה . גבה . הצר . על . ראש . החצב [ ם _[ . פירוש : דבר הנקבה - פתיחה לפרשייה ( וראה להלן . ( הניקוד ? ' קבה' על משקל שמטה ( אבל יש גם אפשרויות אחרות . ( ומשמעותה חציבה . שלש אמת — מידת האמה 52 ס"מ כקירוב . הי _ ת — צורה קדומה לנסתרת , אבל אולי אפשר לנקד הית = הייתה . זדה או זךה , מלה סתומה , ויש מפרשים אותה לפי העניין סדק . המוצא — הוא עין גיחון שבמזרחה של עיר דויד , מקום שהמעיין יוצא , נובע . הברכה — היא ברכת השילוח שבמערבה של שלוחת עיר דויד , היום ברכת אל חמרא , שכולה גינות . סיפור המעשה ברור למדי . החוצבים עבדו משני קצותיה של הנקבה . אלו התחילו ממעיין גיחון שבמזרח , ואלו באזור של ברכת השילוח שבמערב , ושתי הקבוצות התקדמו

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר