מקום המקדש ורחבת הר־הבית

עמוד:121

אודות הבניין עצמו נשאב משני מקורות : א . המשנה , בעיקר במסכת מידות , מסכת תמיד והזכרות במסכתות יומא , שקלים . מנחות ומקומות נוספים בתלמוד ובמדרש ! ב . יוסף בן מתתיהו בקדמוניות טו , יא , ג-ז ובמלחמות ה , א . 1- לאחר שהרס את היסודות הישנים והניח אחרים , הקים עליהם מקדש . שאורכו ורוחבו 100 אמה וגובהו מגיע כדי 120 אמה-- בית המקדש נבנה אבנים לבנות ועצומות , גודלה של כל אחת _כ 25 אמות לאורך . 12 אמות רוחבה _ו 8 גובהה . -- החלק האמצעי ממש היה הגבוה ביותר , באופן שהיה נראה ליושבי הארץ ממרחק של הרבה ריסים . ---את שערי הכניסה , שהיו שווים בגובהם יחד עם משקופיהם לבית המקדש . קישט בפרוכות ססגוניות , שהיו רקומות בחלקן פרחי ארגמן ובחלקן עמודים . ומעל לאלה . מתחת לשפת החומה השתרגה גפן זהב , שאשכולותיה תלויים ויורדים והיא פלא בעיני הרואים מצד גודלה ומלאכתה . ( קדמוניות טו . ג . ( 395-391 בשטח המקדש טרם נערכו חפירות ארכיאולוגיות מסודרות ו הסקר הבריטי בראשותו של וילסון באמצע שנות השישים של המאה _התשע עשרה מדד את המתחם וסימן את מאגרי המים החצובים ובנויים ברחבה . חלק ניכר ממאגרים אלה הותקנו בימי בית שני . שתי אבנים הנושאות כתובות ביוונית , שהוצבו במקורן בסורג שהקיף את בית המקדש , נמצאו שלא באתרן : האחת — נתגלתה בידי קלרמוךגאנו ב 1870 ונמצאת עתה במוזיאון באיסטנבול ; השנייה — קטע מאמצע האבן , שנמצאה אגב חפירה וסלילת הכביש משער האריות כלפי חוץ , בשנת , 1935 ומוצגת עתה במוזיאון רוקפלר בירושלים . בית המקדש בימי הורדוס — שחזור מי דה ווג ( 1864 )

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר